זה לא סוד שבשנים האחרונות מצבם הנפשי של בני הנוער והילדים רק הלך והתערער, ובתקופות הקורונה המצב אף החמיר. אבל זה לא אומר שלפני כן לא היו בעיות. למעשה, הדור הזה, שקרוי דור ה- Z נמצא במצב נפשי פחות טוב כבר למעלה מעשור, כאשר מ-2011 מתחילים להיות ירידה תלולה במצב האושר ועליה של בעיות חרדה ודכאון שבעיקר מאפיינות ילדים בבתיה"ס וסטודנטים באקדמיה.
"אלו דורות שהמדיה החברתית נכנסה לחייהם בשלב מוקדם. מדובר בדור יותר חרד ומדוכא מאי פעם", מסבירה פרופ' ענת שושני מנהלת מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית בביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן ואחראית על תוכנית המניעה במרכז הישראלי להתמכרויות. ובאמת ב-2011-12 רואים שהחיים החברתים של הילדים הפכו מללכת לחברים ולשחק בחוץ לבהייה באייפון ותקשור דרך המסכים.
במקרה של מסכים, שיעורי השימוש רק הולכים ועולים. "אפשר לראות היום יותר ילדים שמגיעים לרמות של שימוש לרעה וסיכון להתמכרות. ילדים למשל שמשחקים או משתמשים באינטרנט 5 שעות ביום, נמצאים במצב לא טוב".
ובכל זאת פרופ' שושני מדגישה כי "המילה התמכרות לא בהכרח מתאימה כשמדובר לילדים". היא אומרת כי "למרות שאנחנו כן רואים ירידה בגילאים של התמכרויות (פעם היו מתחילים לעשן בחטיבה, היום שימוש ראשון בסיגריות מופיע ביסודי), אנחנו בעצם בגילאים האלה נוטים לראות יותר רצף שנע בין שימוש לשימוש לרעה. שימוש לרעה אומר שהחיים לא נהרסו לחלוטין אבל רואים כבר פגיעה בתפקוד, תלות וצורך הולך וגדל בשימוש".
בסקר שנערך נמצא למשל כי 81 אחוזים טענו שהשימוש במסכים גורם להם לתחושה של בדידות, 83 אחוזים חרדה ואצל 79 אחוזים זה גרם לדיכאון. 86 אחוזים מבני הנוער למשל אמרו שהמסכים גורמים להם לשמחה. יש גם רווחים לשימוש במסכים (שייכות חברתית, שכחה מדאגות, עניין והנאה) לכן ההיבט החשוב הוא מינון של שימוש.
"יש הורים שלא מדברים עם הילדים על חומרים כדי לא לתת להם לגיטימציה לשימוש", אומרת פרופ' שושני ומסבירה כי "המציאות היא לרוב שבמסיבה הראשונה שיציעו לו שתיה הוא ייקח לגימה ויותר מזה". לדבריה, "אם רוצים להתכונן לדבר הזה צריך לדבר על שימוש, קווים אדומים, האם מלגימה משתכרים והיכן עובר הגבול, צריך לדעת לחנך ילדים לאחריות אישית ומניעה, לסכנות, לגבולות ולאיפה לשים אותם. צריך לדבר בגובה העיניים עם ילדים ומתבגרים על הרווחים והמחירים של השימוש כדי שיבחרו נכון. לא לדבר על זה, זו שיטת בת היענה. אפשר ורצוי להכין ילדים למפגש הראשוני עם חומרים או לצריכה נכונה של מסכים, ולעשות את זה כבר בגילאי יסודי".
במחקר שערכה פרופ' שושני בשיתוף השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך הפעילו את תכנית "מיטיב" במאה בתי ספר שבהם הם עבדו עם המורים על היבטים רגשים-חברתיים של הילדים– בין היתר איך מונעים התמכרויות. "גילינו שבקבוצה שעברה את התהליך, המדדים היו טובים ובמקום עליה בחרדה ודכאון ראינו ירידה, לצד ירידה משמעותית בשימוש באלכוהול, קנאביס והימורים. לא ראינו את העליות הדרסטיות כמו בקבוצה השנייה שלא השתתפה בתהליך".
לדבריה של פרופ' שושני תוכניות שאינן מבוססות על הפחדה ולא מתמקדות רק ב"אל תשתמש" אלא מציעות אלטרנטיבה הן היעילות ביותר בעולם. "לא מספיק להגיד "סמים זה רע", צריך לתת אלטרנטיבה, מטרות חיוביות ומשמעות בחיים, זיהוי חוזקות, מפגשים חברתיים ועוד. ילדים מחפשים משמעות ומפתחים תחומי עניין, צריך לשאול אותם שאלות של בוגרים. הם מודעים לעצמם, לבדידות שלהם, והם גם יודעים את המחיר של השימוש.
התרעות פיקוד העורף