לכבוד הטור ה־500: זרקור על ההישגים של מדעי התזונה בעשור האחרון

השבוע המראנו כדי לראות ממבט־על לאילו הישגים הצליח תחום מדעי התזונה להגיע בעשור האחרון. מצמחונות, שיח על דימוי גוף ועד לאופטימיטיות זהירה

שלומית דיליאון צילום: ללאנאוה רוזנפלד צילום: ללא
ההישגים של מדעי התזונה בעשור האחרון
ההישגים של מדעי התזונה בעשור האחרון | צילום: אינגאימג'

כמעט עשר שנים חלפו מאז פרסמנו את הטור הראשון בנושא תזונה. עשור שבו חוקרי מדעי התזונה הציגו התפתחויות והתלבטויות ופרסמו המלצות מעודכנות או חדשות לגמרי. החוקרים פרסמו בשנים אלו מחקרים מדעיים הבוחנים את הקשר שבין תזונה להשמנה, תזונה ומניעת מחלות כרוניות, רכיבי המזון והשפעתם על בריאות הגוף; אינטראקציות בין רכיבים ומזונות שונים; חקר הגנום האנושי בהקשר של תזונה, היבטים מעשיים יותר של סטארטאפים בתעשיית הפודטק עוד.

המחקר בנושא זה מתמשך במקביל להתפתחות טיפולים כמו שינוי המיקרוביום, על ידי החלפת מיקרוביום של אדם חולה במיקרוביום של אדם בריא, מה שמכונה “השתלת צואה".

התזונה במדינות מפותחות, הכוללת מוצרי מזון אולטרה־מעובדים, צריכה גבוהה של סוכר, שומן רווי ונתרן, אינה מיטיבה עם המיקרוביום, כי היא מפירה את המאזן הרצוי לתפקוד גוף תקין. מחקרים מצביעים על כך שתזונה ים־תיכונית תורמת לבריאות בכלל וגם לאוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעיים.

תעשיית המזון נותנת פתרונות חלופיים למוצרי בשר. במוצרים אלו לרוב יש גם השלמה של הוויטמינים והמינרלים שחסרים במזונות הצמחוניים. עם זאת, חלק ממוצרים אלה שייכים לקבוצת המזונות האולטרה־מעובדים. יש חברות פודטק המייצרות תחליפים איכותיים תזונתית למוצרי מזון מהחי כמו בשר, חלב וביצים. מטרת חלופות אלו היא לתת פתרון תזונתי הולם לצמחונים ולטבעונים בלי לפגוע בבעלי החיים ולהזיק לסביבה.

דיאטות דלות בפחמימות הן שם כולל, ויש רמות שונות של הפחתת פחמימות או גלוטן, שהוא אומנם חלבון הנמצא בחיטה, אבל הימנעות ממנו כוללת התנזרות ממגוון מוצרים עתירים בפחמימות. החל מהפחתת פחמימות בארוחה העיקרית והגבלה במנות הפירות ועד לדיאטות קטוגניות, שמגבילות אף את כמות הפחמימות מירקות.

אם בעבר הגישה המדעית הייתה לשלול בתוקף דיאטות מסוג זה, כיום הגישה מתונה יותר. ההמלצה היא לנהוג באחריות ולהיעזר בליווי מקצועי של תזונאית. לעתים אף נדרש מעקב רפואי.

בינואר 2020, למשל, נכנסה לתוקף רפורמת סימון המזון. מדבקות אדומות על אריזות של מוצרים שאינם עומדים בקריטריונים לרמות שומן רווי, סוכר ונתרן. לקראת אישור הרפורמה היו אינסוף דיונים ודעות לכאן ולכאן. גם התזונאים בישראל היו חלוקים בנושא, ונספר שאף בינינו, כותבות שורות אלה, היו שיחות ואי־הסכמות על הצורך ברגולציה מסוג זה.

במבחן התוצאה אנו שמחות לראות כי תעשיית המזון התגייסה יותר, אם כי לא תמיד מרצון, לשיפור הפרופיל התזונתי של חלק מהמוצרים. את מידת ההשפעה על הצרכנים כדאי לבדוק לאורך זמן. ימים יגידו אם המדבקות לא הופכות לשקופות עבורם.

אנו מקוות שבעשור הקרוב תחום הרגולציה בנושאים תזונתיים יתפתח. לדעתנו השלב הראשון והחשוב הוא עידוד הצריכה של מוצרים בריאים שהם חומרי גלם בסיסיים כמו דגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות, אגוזים ושקדים. ובכך לבדל אותם ממזון אולטרה־מעובד, מזון תעשייתי כמו נקניקים, נקניקיות, מאפים מתוקים או מלוחים.

במחקרים נמצא קשר בין מזון אולטרה־מעובד לעלייה בהשמנה ובמחלות כרוניות כמו סוכרת ויתר לחץ דם. בנוסף נמצא גם שמזון אולטרה־מעובד מזיק לא רק לאדם אלא גם לסביבה.

תגיות:
תזונה
/
דימוי גוף
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף