נשים יהודיות ממוצא אשכנזי נמצאות בסיכוי של 1 ל-40 לפתח מוטציה גנטית הגורמת לסרטן השד.
המוטציה, המתרחשת בגן BRCA1 או BRCA2, מגבירה את הסיכון לסרטן השד אצל נשים צעירות, ומעלה את הסיכון הזה עוד עם הגיל. הסיכוי לחלות בסרטן השד כתוצאה ממוטציות בגנים אלו, גבוה משמעותית אצל נשים ממוצא אשכנזי מאשר באוכלוסייה הכללית. במדינת ישראל, שבה יהודים ממוצא אשכנזי מהווים כ-30 אחוז מהאוכלוסייה, הסיכוי הקיים לחלות בסרטן השד מעורר דאגה משמעותית.
במחקר שבוצע בשנת 2017 מצאו כי כי Olaparib "סיפקה יתרון משמעותי על פני טיפול סטנדרטי", עוד נכתב במחקר כי: "הסיכון להתקדמות המחלה או למוות היה נמוך ב-42% בטיפול עם Olaparib, מאשר עם טיפול סטנדרטי". ריבו הסבירה כי המחקרים הנוגעים ל-Olaparib מצאו כי התרופה עצרה את התפתחות המחלה בקרב נשים בשלב גרורתי של סרטן השד. היא הוסיפה כי התרופה שימשה גם נשים שעברו ניתוחים הקשורים לסרטן השד. עוד נמצא במחקר כי לאחר שימוש של שנה התרופה הייתה יעילה במניעת הישנות של המחלה. התרופה אושרה לשימוש באירופה ובארה"ב וזמינה בישראל דרך תוכניות קופות החולים הלאומיות.
"יש לנו כמה אוכלוסיות שפשוט לא רוצות להיבדק", היא אומרת. "יש לנו שני קצוות של הספקטרום. ערבים לא רוצים להיבדק, למרות שאנחנו לא בטוחים כמה הם צריכים להיבדק. ואז יש משפחות יהודיות דתיות, שאנחנו יודעים שצריך לבדוק אותן, אבל קשה לשכנע אותן לבוא לבדיקה
ד"ר ריבו, ילידת רוסיה, עוסקת שנים רבות בחקר הסרטן. היא עבדה בעבר באיכילוב (המרכז הרפואי סוראסקי) בתל אביב, אבל רצתה לעבור לעיר קטנה יותר, אשדוד, כדי לטפל בפריפריה של ישראל.