עד לפני שנים ספורות, חולי סרטן טופלו בפרוטוקולים טיפוליים לפי מקום הגידול לרוב בכימותרפיה, אולם כיום, הטיפול במחלות הסרטן עבר מהפכה של ממש ונעשה יותר ויותר שימוש בתרופות ממוקדות מטרה המותאמות לכל חולה באופן ספציפי. התאמה של טיפול ממוקד מטרה מתבצע על בסיס מאפייני הגידול הספציפיים של כל חולה.
בשנים האחרונות קיים היצע טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים רבים ומגוונים. הודות להתפתחות המדע והטכנולוגיה ניתן לבצע בדיקות גנומיות לצורך מיפוי מדויק של הפרופיל הגנומי של הגידול של מטופל ספציפי. בבדיקות נבדקים מאות גנים לצורך מציאת שינויים (מוטציות) בתאי הגידול. בכך למעשה מתאפשר לרופא המטפל להתאים את הטיפול המתאים והמדויק ביותר עבור החולים שלו.
בדיקות גנומיות חדשניות מבוססות על טכנולוגיית ריצוף דנ"א מסוג ריצוף הדור הבא NGS (Next Generation Sequencing) והן הפכו לכלי משמעותי המשמש כמעין 'מצפן' עבור הרופאים כשעומדים בפני החלטה טיפולית. הנה כמה מפריצות הדרך ששינו את האופן שבו מטפלים במחלות הסרטן - החל מבדיקות לריצוף גנומי עמוק ומקיף ועד לבדיקת דם פשוטה שמסוגלות לנבא את הסיכון לחזרת מחלה בעתיד.
בדיקה גנומית עשויה לאתר את אותם שינויים במספר גנים וכיום חלק מחולי הסרטן בישראל זכאים לבדיקת NGS שכזו, ללא עלות, במסגרת סל התרופות. לדוגמא, כל חולי סרטן הריאה בישראל זכאי לפאנל גנומי מסוג NGS, המבוצע באחד מ-12 מעבדות פתולוגיות בבתי החולים בישראל. גם ילדים המאובחנים עם סרטן - מכל סוג שהוא - זכאים במסגרת סל שירותי הבריאות לקבל אבחון גנומי.
קיימות גם בדיקות מקיפות שמבוצעות במעבדות גדולות בחו"ל ומסוגלות לספק תמונה רחבה יותר של המחלה. אחת הבדיקות המובילות בעולם היא בדיקת "טמפוס" TempusxT של חברת אונקוטסט. מדובר בבדיקה שפותחה על בסיס ההבנה שקיים צורך לרצף לא רק את הדנ"א של הגידול, אלא גם את הרנ"א- שלו וזאת על-מנת להגדיל את הסיכויים להתאמת טיפול. הבדיקה מבצעת ריצוף גנטי עמוק של 648 גנים שכיחים מביופסיה הנלקחת מרקמת גידול. הבדיקה מבצעת השוואה של הממצאים שבגידול לריצוף של אותם הגנים ברקמה תקינה/נורמלית של המטופל (באמצעות בדיקת דם או רוק). השוואה בין הממצאים שאותרו בגידול לבין אלו שנמצאו ברקמה התקינה של המטופל, יכולה לסייע ולאתר רק את המוטציות שאחראיות על המחלה ולהימנע מטיפולים שאינם מתאימים.
בנוסף, לבדיקה זו קיימת יכולת לזהות גם את מקור הגידול הסרטני במקרים בהם חולים אובחנו עם סרטן "ממקור שאינו ידוע". לכ-5%-2% מכלל חולי הסרטן לא ברור מקור הגידול, וללא המידע הזה יתקשה הצוות הרפואי להעניק טיפול מדויק.
בנוסף, במהלך הטיפול במחלה הגידול הסרטני עובר שינויים ולעיתים נוצרות מוטציות חדשות. לכן נהוג לבצע ביופסיה נוזלית גם במהלך הטיפול במחלה, כמו למשל במקרה שהחולה מפסיק להגיב לטיפול. הבדיקה מסייעת באיתור ממצאים חדשים שעשויים להצביע על אפשרויות טיפול נוספות.
כ-15% מהחולים שאובחנו עם סרטן מעי הגס בשלב 2 וכ-30% מחולי סרטן מעי הגס בשלב 3 יחוו הישנות מחלה בתוך 5 שנים לאחר ניתוח בלבד ללא תוספת טיפול כימי תומך לפיכך, קיים צורך לאתר את קבוצות החולים שתהיה להם תועלת בקבלת כימותרפיה. ביופסיה נוזלית מסוג "גארדנט ריביל" (Guardant Reveal) מהווה כלי חשוב בתכנון הטיפול בחולי סרטן המעי הגס, שלב 2 לאחר ניתוח להסרת הגידול.
הייחודית של בדיקת "גארדנט ריביל" הוא ביכולת שלה לאתר שרידי מחלה מינימליים בדם (הנקראים גם MRD). הבדיקה נחשבת לרגישה במיוחד עד כדי כך שהיא מסוגלת לזהות בדם עקבות דנ"א של הגידול גם בשכיחות נמוכה של 0.01%. במחקר שפורסם השנה בכתב העת המדעי הנחשב ביותר בעולם - "ניו אינגלנד ז'ורנל אוף מדיסין" (NEJM) הוכח ששימוש בבדיקות MRD מאתרות ביעילות מי מבין החולים נמצא בסיכון גבוה לחזרת מחלה לאחר ניתוח וזקוק לכימותרפיה כטיפול מונע ולמי מבין החולים ניתן לחסוך את הטיפול המיותר.
ממצאי המחקר עולה כי הודות לבדיקות MRD ניתן לחסוך לחצי המטופלים טיפולי כימותרפיה מיותרים מבלי סיכון שמחלתם תחזור בעתיד.
השימוש בביופסיה נוזלית הולך וצובר תאוצה ביותר ויותר צמתי החלטה טיפוליים למחלת הסרטן. בעתיד הלא רחוק, בדיקות מעין אלו ישמשו גם לאבחון ראשוני של מחלות הסרטן השונות כחלק מבדיקות סקר לאוכלוסיות בסיכון ואפילו לאוכלוסייה הכללית מגיל 50 ומעלה.
התרעות פיקוד העורף