אותן ארוחות שדולגו עלולות לפגוע בתפקודי הגוף. חוקרים גילו שדיאטות הכוללות צום, תקופות ממושכות ללא אכילה או שתייה, עשויות להיות קשורות להתפתחות מחלות לב ואפילו כמה סוגי סרטן.
על פי מחקר שפורסם לאחרונה, דילוג על ארוחות בוקר עשוי לגרום לנזק רב יותר אפילו יותר ממה שחשבו בעבר. מחקר עמיתים זה, נכתב על ידי חוקרים ואנשי רפואה בבריאות לב וכלי דם מבית הספר לרפואה של איקאן בבית החולים הר סיני, בשיתוף עם צוות מבית הספר לרפואה של הרווארד. חוקרים אמרו, כי לאחר ביצוע המחקר שלהם על עכברים, הם מסוגלים לראות כיצד דילוג על ארוחות גורם לתגובות במוח.
ממצאיהם מצביעים על כך שדילוג על ארוחות מעורר תגובות בתאי החיסון של המוח.
דילוג על הארוחה הראשונה של היום, ארוחת הבוקר, עשוי להזיק למערכת החיסון מכיוון שהגוף יתקשה להדוף זיהום, כך גילה המחקר. תוצאות מחקר זה עשויות להוביל להבנה מעמיקה יותר של ההשפעות ארוכות הטווח של הרגלי צום כרוניים. החוקרים רצו להבין טוב יותר כיצד תקופות זמן ממושכות, בין אם 4 שעות או 24 שעות, של צום ישפיעו על מערכת החיסון.
כדי להבין זאת, מדענים צפו בשתי קבוצות של עכברים. קבוצה אחת אכלה ארוחת בוקר מיד לאחר שהתעוררה, ואילו הקבוצה השנייה לא אכלה ארוחת בוקר. החוקרים לקחו דגימות דם מהעכברים על פי לוחות זמנים קבועים; דגימה ראשונה לאחר ההתעוררות, השנייה אחרי ארבע שעות, והשלישית לאחר שמונה שעות.
המחקר מצא, כי 90% מהתאים הספציפיים הללו נעלמו מזרם הדם של הקבוצה שצמה. המספר דעך אפילו יותר לאחר שמונה שעות. עם זאת, המונוציטים הללו לא הושפעו ולו במעט.
התאים בעכברים הצמים חזרו למח העצם בשביל "שנת חורף", ולייצר תאים חדשים. פעולה זו תגרום לתאים להזדקן באופן שונה מאשר תאים אחרים מאותו הסוג.
החוקרים המשיכו בבדיקות במשך 24 שעות לפני שהחזירו מזון בצורה מסודרת לעכברים.
לאחר שהתאים חוזרים לזרם הדם לאחר היותם רדומים, התאים הופכים דלקתיים, מה שמקשה על ההגנה מפני זיהום.
ד"ר סווירסקי הוסיף, "בגלל שתאים אלה כה חשובים למחלות אחרות כמו מחלות לב או סרטן, ההבנה כיצד תפקודם נשלט היא קריטית".
צוות המחקר גילה גם שלאזורים ספציפיים במוח יש שליטה ישירה על תאי הדם הלבנים הללו ועל אופן תגובתם במהלך צום. החוקרים גם מצאו שצום מעורר תגובת לחץ במוח, לדוגמא כאשר מישהו מרגיש "Hangry" (רעב וכועס בעת ובעונה אחת).