נתניהו המשיך: "כעבור כמה שנים, איבדתי את אחי הבכור יוני, שעמד בראש הלוחמים ששחררו את החטופים באנטבה. לפני חמישים שנה במלחמת יום הכיפורים, חילץ יוני אחי את יוסי וקיבל על כך את עיטור המופת. יוסי הגיע אמש לקברו של אחי. צר לי עליך, אחי יהונתן, נעמת לי מאוד. דלפה נפשי מתוגה - אומר משורר תהילים. משפחה משפחה וייסוריה. אבל תמיכת העם מעניקה לנו את הכוח להתגבר על האובדן ומחזקות את רוחנו. רוח העם מלווה אותנו מאז עצמאותנו".
לסיום אמר כי "סיפור שלושת בניה של משפחת ליכטנשטיין מבהיר זאת - שלושת בניה של המשפחה נפלו בקרבות ישראל. שלושת האחים היו נכדיו של זאב אלימלך ליכטנשטיין, שנרצח בקרבות תרפ"ט בחברון. שלושה אחים שנפלו והשאירו מורשת נפלאה - הקרבה עילאית של הבנים, גבורה עילאית של ההורים. הגברה הזאת היא שמעניקה לנו במהלך הדורות את היכולת להמשיך לחיות במדינתנו. המשפחות הללו תמיד איתנו. לאחינו הפצועים אני מאחל החלמה שלמה. יחד נעמוד כאחים ונשיב את אחינו - אורון, הדר, אברה והישאם. יחד נעמוד כאחים ונבטיח את עצמאותנו מדור לדור, יחד נעמוד כאחים ונרכין ראשנו לכבוד הנופלים, גיבורנו האהובים".
בנאום שנשא אמר גלנט: "חלפה שנה נוספת, הכאב לא הועם. עוד שנה בלי יקיריכם, יקירנו. שנים ארוכות אני פוסע עם חבריי לנשק בין המצבות ביחד עם המשפחות המבקשות את הבלתי אפשרי - יקיריהן. הטרור ממאן להוריד ראש ולו ניצבים חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון. עם שוחר שלום אנחנו, אך אנו נחושים להגן על עצמנו. בני המשפחות השכולות - בניכן ציוו לנו חיים והתוו לנו דרך. אני כואב את כאבכן".
במהלך נאומו של גלנט הונף שלט מחאה בו נכתב: "אחי נהרג, אחייני נחטף ונרצח. במותם ציוו עלינו את הדמוקרטיה ולא לא לדיקטטורה". לאחר שהשר סיים לנאום השלט הורד.
מספרם של חללי מערכות ישראל עומד על 24,213. החללים נספרים משנת 1860 (תר"ך) ועד היום. מיום הזיכרון תשפ"ב ועד היום נוספו 59 חללים למניין הנופלים, ועוד 86 נכים שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו במהלך השנה כחללי מערכות ישראל.
התרעות פיקוד העורף