ירושלים שומרת על מעמדה כעיר הגדולה בישראל. בשנת 2021 מנתה אוכלוסיית העיר 966,200 תושבים – פי-2 מאשר בתל אביב. כך עולה מהשנתון הסטטיסטי שפורסם על ידי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, לקראת יום ירושלים.

מפילוח תושבי ירושלים עולה, כי בשנת 2021 התגוררו בעיר 590 אלף יהודים, 375 אלף ערבים (362 אלף מהם מוסלמים ו-12,900 נוצרים), 3,500 נוצרים שאינם ערבים ו-10,500 תושבים ללא סיווג דת.

בקרב האוכלוסייה היהודית, בלט חלקה של האוכלוסייה החרדית. מודל חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתייחס לכלל גילאי האוכלוסייה היהודית, מלמד, כי בסוף שנת 2021 התושיבם החרדים היוו כ-48% מהאוכלוסייה היהודית בירושלים ו-29% מכלל אוכלוסיית העיר.

במכון ירושלים ציינו עוד, כי על פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס, (ממוצע לשנים 2021-2019), מתוך 322,800 יהודים בני 20 ומעלה המתגוררים בירושלים, 19% הגדירו את עצמם חילוניים (62,400 תושבים), 25% הגדירו את עצמם מסורתיים (81,800), 20% הגדירו את עצמם דתיים (65,500) ו-35% הגדירו את עצמם חרדים (113,100).

ירושלים היא עיר צעירה. בסוף שנת 2021 הגיל החציוני קרב תושבי ירושלים עמד על 24.2 שנים, לעומת 30.1 שנים בכלל אוכלוסיית ישראל. ירושלים גם מאופיינת שיעור גבוה של ילדים בגילאי 14-0, שמהווים כ-35% מכלל אוכלוסיית העיר, בהשוואה ל18% מאוכלוסיית תל אביב, 20% מאוכלוסיית חיפה, 23% במבשרת ציון, 27% במודיעין-מכבים-רעות, 41% בגבעת זאב ו-56% במודיעין עילית.

ירושלים גם מאופיינת בשיעור פריון כולל גבוה. בשנת 2021 שיעור הפריון בירושלים עמד על 3.9 – שיעור הגבוה באופן ניכר לעומת הממוצע הארצי – 3.0 ולתל אביב ולחיפה – 1.9 ו-2.1 בהתאמה.

שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים עמד על 4.4 והוא היה גבוה במידה ניכרת משיעור הפריון של הנשים הערביות בעיר – 3.1.. במכון ירושלים ציינו, כי ההבדל בין שיעורי הפריון באוכלוסייה היהודית והערבית נובעים בעיקר משיעורי הפרדיון הגבוהים באוכלוסיה החרדית והדתית בעיר ומהירידה בשיעור הפריון של נשים ערביות בירושלים, כמו גם בקרב כלל הנשים הערביות בישראל.

בשנת 2021 עברו לירושלים מיישובים אחרים בארץ 11,900 תושבים חדשים, מתוכם 4,300 ממרכז הארץ, ומיהודה ושומרון – 2,800. לעומת זאת, בשנה זו היגרו מירושלים 22,700 תושבים. עם זאת, כמחצית מההגירה הבין-עירונית מירושלים היתה אל יישובי המטרופולין הסובבים אותה וממשיכם לשמור על קשרי זיקה תעסוקתית, כלכלית וחינוכית עם העיר.

ששת היישובים אליהם עבר מספר היוצאים הגבוה ביותר היו: בית שמש (3,570), תל אביב (1,580), ביתר עילית (1,170), גבעת זאב (900), מודיעין-מכבים-רעות (810) ומבקשת ציון (780). בשנת 2022 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בגילאי העבודה העיקריים (64-25) עמד על 67%, לעומת 82% בממוצע הארצי. בקרב גברים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים עמד על 74% לעומת 85% בישראל.

בשנת הלימודים 2022-2021 למדו בחינוך העברי בירושלים 183,100 תלמידים – 37& מהם למדו בחינוך הממלכתי, הממלכתי דתי והממלכתי חרדי ו-63% למדו בחינוך החרדי. היקף החינוך הערבי עמד על 119,700 תלמידים והם היוו 40% מכלל התלמידים במערכת החינוך בירושלים.

עוד עולה מהנתונים, כי מטרופולין ירושלים ממשיך במגמת הצמיחה. למעלה מ-1.4 מיליון תושבים מתגוררים בירושלים וב-80 יישובים סביב העיר. בשנת 2021 מספר העולים החדשים שבחרו בירושלים כמקום מגוריהם הראשון היה הגבוה ביותר מבין כלל ערי ישראל ועמד על 3,700.

כמו כן, במהלך שנת 2022 ניתנו כ-7,300 היתרי בנייה חדשים, ההיקף הגבוה ביותר עד היום. מחברי הדו"ח ציינו, כי מאחר והתיירות מהווה מקור מרכזי לתעסוקת גברים ערבים בירושלים, ניכרה בשנת 2022 עלייה בשיעור ההשתתפות של קבוצת אוכלוסייה זו בכוח העבודה, שהגיע ל-81% - יותר מאשר לפני פרוץ משבר הקורונה בשנת 2019,כ אשר אז הוא עמד על 78%.

גם תפוסת החדרים במלונאות בירושלים עלתה ב-2022 כחלק מההתאוששות ממשבר הקורונה והיא עמדה על 55%, לעומת 22% בלבד בשנת 2021.

"ירושלים נמצאת בעיצומה של מהפכה שאותותיה כבר נראים בשטח. העיר בפריחה וצמחה והעסקים והתיירות גואים", ציין ראש עיריית ירושלים משה ליאון – "ירושלים במקום הראשון בישאל בהתחדשות עירונית ובתחום הדיור נרשמה עלייה של פי-3 בהיתרי הבנייה החדשים. צעירים ממרכז הארץ שוב החלו לבוא בשעיה, לצד ענקי היי-טק מהארץ ומהעולם, שמביאים עימם תעסוקה איכותית. אין ספק בדבר היותה של ירושלים 'הדבר הבא בישראל'".