מאז 1965, מתקיים מדי שנה בחודש יוני בשדרה החמישית בניו יורק מצעד התמיכה השנתי בישראל, שבמסגרתו ישראלים, יהודים אמריקאים וגם אמריקאים שאינם יהודים, כמו גם פוליטיקאים, צועדים כדי לתמוך בישראל. השנה, על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית והרכב הממשלה הנוכחית, עורר המצעד, שנערך אמש, הדים רבים לאחר שפעילים מקומיים, מרביתם ישראלים המתגוררים שנים רבות בארצות הברית, יזמו במסגרתו פעולות מחאה נגד הרפורמה.
מה שהזין עוד את המחאה היה הגע משלחת גדולה של פוליטיקאים ישראלים מממשלת נתניהו לניו יורק על מנת להשתתף במצעד, בהם השר עמיחי שיקלי, השרה גלית דיסטל־אטבריאן, השר אופיר אקוניס, השר מאיר פרוש וח"כ שמחה רוטמן. ח”כ רוטמן אף תועד, במהלך ביקורו בניו יורק, חוטף בכוח מגפון ממפגינה.
איבד את הסבלנות? רוטמן תועד חוטף מגפון ממפגינה
"אתה האחרון שיקרא לי שקרן": כך הסתיים הריאיון המתוח של רוטמן אצל עודד בן עמי | צפו
אחד הארגונים הבולטים מתנועות המחאה שהחלו לפעול בניו יורק בחודשים האחרונים נגד הרפורמה המשפטית הוא UnXeptable. “תנועת השטח הזו שנועדה להציל את הדמוקרטיה הישראלית היא שריר שאנחנו מאמנים אותו כבר 22 שבועות”, מציין אופיר גוטלזון, אחד ממובילי הארגון. “זה התחיל בהתארגנות קטנה באזור סן פרנסיסקו והתרחב למעל 25 ערים ברחבי ארצות הברית. כיום יש בארגון מעל 10 אלף חברים מארצות הברית, אוסטרליה ויפן.
אנחנו רוצים לתת לגיטימציה גם ליהודים אמריקאים להביע דעתם בנוגע לדמוקרטיה הישראלית, לצאת לרחובות. היהודים האמריקאים מבינים שזה מצב חירום, שזו מלחמת העצמאות השנייה של ישראל, והם באים בהמוניהם ואומרים את דעתם, אף שהרבה מהמנהיגים של יהדות אמריקה מנסים לשמור על ניטרליות. ההפגנות מאפשרות ליצור את הקשר הישיר בין המפגינים בישראל ובין הקהילה היהודית בחו”ל”.
איך באה לידי ביטוי המחאה בשגרה?
“הארגון פועל בכמה מישורים: בהפגנות שבועיות בכל הערים בארצות הברית, בהפגנות מול חברי כנסת ושרים כשהם מגיעים, ובכתיבת מכתבים לארגונים. כמו כן, השתתפנו בבקשות לחברי קונגרס לכתוב מכתב בעד ההפגנות בישראל, וזה פורסם לא מזמן”.
כ־40 אלף מפגינים מכל גוני הקשת הפוליטית השתתפו במצעד אתמול. עוד קודם למצעד, שיגרו המוחים נגד הרפורמה למארגני המצעד מכתב שתובע לא לאפשר את השתתפותם בו של הפוליטיקאים הימנים. “הם ידעו שהם לא מגיעים לפיקניק בפארק, והקבוצה שלנו בלוס אנג’לס עשתה חיים לא קלים לאופיר אקוניס ולעמיחי שיקלי במיאמי וכמובן לשמחה רוטמן בניו יורק”, אומר גוטלזון.
“זה לא נעים להם וזה גם לא נעים לנו. אנחנו לא עושים את זה בחפץ לב, אלא עושים את זה כי זו השליחות שלנו. חשוב לציין שבעקבות האלימות שהפעיל ח”כ רוטמן מול המפגינה בניו יורק הוצאנו מכתב חריף למארגני המצעד כדי להוקיע אותו ולא לאפשר לו לצעוד במצעד”.
“עשינו עבודת שטח גדולה. אין מישהו שארגן את ההפגנות מרחוק, אלא זה בא מתוכנו. יש המון מודיעין שמגיע אלינו על המקומות שבהם השרים וחברי הכנסת נמצאים, אז אנחנו מתעדכנים כל הזמן להיכן הפוליטיקאים הישראלים מגיעים, ומפגינים מולם. חשוב להדגיש שהארגון שלנו לא הפגין נגד המצעד אלא למען מדינה יהודית ודמוקרטית. בנוסף, הפעלנו בפילדלפיה משמרות מחאה מול התורמים של פורום קהלת”.
המסר המרכזי
“אנחנו מפגינים בכל יום ראשון בוושינגטון סקוור בניו יורק כאשר מספר המשתתפים הולך וגדל וכולל גם את הישראלים וגם את הקהילה היהודית בעיר”, מסביר דויד ברוטמן, פעיל בתנועת UnXeptable. “המטרות של ההפגנות הן קודם כל לחזק את אחיותינו ואחינו במאבקם בישראל וכן להשפיע על הקהילה היהודית בארצות הברית לקחת צד. יש לנו זכות וחובה להיות חלק מהמאבק על דמותה של מדינת ישראל לפי עקרונות מגילת העצמאות. זוהי ציונות 2023 לטובת המשפחות והחברים שלנו בישראל ולטובת העתיד של רבים מהמשתתפים בהפגנות שיחזרו לישראל. מתקיימות התארגנויות מהסוג הזה בכ־40 ערים ברחבי העולם”.
איך הקהילה היהודית בניו יורק רואה את המצב במדינה?
“יש קולות שונים, אך חלק משמעותי מהקהילה היהודית מרגיש הזדהות עם המאבק. בקרב חלק מהם יש קושי לקחת צד מחשש שזה ייתפס כהתערבות בוויכוח פנימי ישראלי, וחלק מרגישים שצריך לנהל את הדיון בגבולות ישראל. זו תפיסה שגויה בעיניי כי ראשית, המימון של פורום קהלת מגיע מתורמים יהודים אמריקאים. שנית, זה מאבק היסטורי על דמותה של מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, וחובה עלינו להיות מעורבים”.
איך נוצרה ההתארגנות?
“הרצון לתרום נובע מההבנה שזה רגע היסטורי, ואף אחד לא יעשה את העבודה בשבילנו. ההתארגנות גדלה משבוע לשבוע. אין פה מימון מבחוץ, כל אחד מאיתנו תורם קצת כדי לממן את הדברים הבסיסיים. אנחנו מקפידים על מחאה לא אלימה”.
אחד ממובילי המחאה בעיר הוא בן ויינברג, תל־אביבי במקור המתגורר בניו יורק בשבע השנים האחרונות. “בניו יורק יש הפגנות שבועיות עם מאות ישראלים, יהודים אמריקאים ותומכים נוספים”, הוא מספר. “יש פעולות מול משרדי קהלת; הפגנות מול שרים וחברי כנסת שמגיעים לביקור; ועבודה מסיבית ברשתות החברתיות. יש הרבה שמעורבים במחאה הזו, וזה בווליום שלא נראה או נשמע כמותו לפני כן. מעולם לא ראיתי מסה כזו של התארגנויות ואנשים שבאים להפגין כמו שראיתי בחודשים האחרונים”.
איך התכוננתם למצעד?
“המון ישראלים הלכו להפגין סביב המצעד הזה וליווינו את הפוליטיקאים הישראלים בכל נקודה בניו יורק. אני רוצה להאמין שהפוליטיקאים הובכו מזה והרגישו לא בנוח. הם פשוט לא רצויים פה וזה המסר המרכזי שאנחנו רוצים להעביר להם. מבחינתנו, הנוכחות של חברי הכנסת והשרים הישראלים במצעד הזה היא ביזיון”.
גם איילת בן צבי, המתגוררת 23 שנים בארצות הברית, היא ממארגנות ההפגנות בניו יורק. “לפני שלוש שנים התחלנו לצאת לרחובות כחלק ממחאת בלפור”, היא מספרת. “התחלנו את המחאות על מדרגות המטרופוליטן בניו יורק. לאט־לאט הקבוצה גדלה לעשרות אנשים. לפני שלושה חודשים שוב חשנו את הצורך להפגין עם הדיבורים על הרפורמה המשפטית. ההפגנות שלנו התגבשו בוושינגטון סקוור פארק בניו יורק, ואני וחבריי התחלנו לארגן את ההפגנות האלה בוואטסאפ. זה לא היה ארגון רשמי, אבל זו הייתה התארגנות שהגיעה מדי יום ראשון להפגנה. זה הפך להיות ה’קפלן’ שלנו. זה הפך להיות קריאה לדמוקרטיה, וזה כבר לא היה סביב ביבי. יש פה מגוון דעות פוליטיות, שהמשותף להן הוא הרצון לדמוקרטיה”.
מה משמעות המחאה במצעד מבחינתך?
“זה היה מצעד מיוחד כי גם מה שקורה בארץ מיוחד, זה לא משהו שהיה בשנים עברו, זה צומת דרכים די רציני. החלטנו למחות מחוץ למצעד כי מבחינתנו אנחנו רואים במצעד מפגן תמיכה בממשלה, ואנחנו לא היינו מוכנים לתת לזה יד. כולנו מתנדבים מתוך רגש חזק ופנימי, וכל אחד מאיתנו עושה מה שהוא יכול למען המחאה ומגיע לאן שהוא יכול. אני מרימה את השלט שלי, צועקת לשרים, והמטרה שלי היא שזה יפער סדק ויגרום לאנשים שתומכים ברפורמה להצטרף אלינו. כל אחד מאיתנו תורם מכספו ומזמנו למען הערכים שחשובים לו”.
כמו מבצע צבאי
"אנחנו כבר שנים ארוכות צועדים במצעד הזה, והמצעד הזה מעולם לא היה כל כך שנוי במחלוקת כמו השנה”, אומרת מיכל זוסמן, מובילת קהילה ישראלית במנהטן ופעילה בולטת במחאה. “היהודים בעיר כבר חודשים מתלבטים איך לנהוג. בעבר המצעד נתפס כא־מפלגתי שכל מטרתו היא לאחד את יהדות האזור ולהפגין אהבה ותמיכה במדינת ישראל. השנה, לצערנו הגדול, הגיעה משלחת גדולה של חברי כנסת ושרים לצעוד במצעד. זה בהכרח הופך את המצעד לעניין פוליטי מפלגתי. לקחו לנו את המצעד האהוב, שאיחד את כולנו, וניסו לנכס אותו לתמיכה ממשלתית. מנסים לצייר תמונת מצב שלפיה יהדות ארצות הברית תומכת בממשלת ישראל. שלחו את שמחה רוטמן - האיש אולי הכי שנוי במחלוקת בישראל, אבי הרפורמה - לצעוד איתנו במצעד. זה מכעיס כל כך הרבה אנשים. מה חשבו גדולי האומה שיקרה במצב הזה? שאפשר להתעלם? אנחנו נראה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים מה דעתנו על התוכניות של הממשלה הנוכחית. יש כיום אלפי ישראלים שנמצאים בעשרות קבוצות וואטסאפ ומדיה חברתית, והעניין הזה מתנהל כמו מבצע צבאי עם מודיעין".
כמי שחיים בארצות הברית, מה אתם עונים למי שאומר שאין לכם זכות להפגין נגד הרפורמה או נגד פוליטיקאים ישראלים כשאתם לא חיים בישראל בכלל?
גוטלזון: “אם מישהו היה מחליט להעלות את המסים בישראל, אף אחד בארצות הברית לא היה מוחה או מפגין. אבל כשמדובר בשינוי חוקה ובכך שישראל עלולה להפסיק להיות דמוקרטית, ההשלכות על יהדות העולם ועל ישראלים בפרט יהיו משמעותיות: גם האנטישמיות תעלה כי אף אחד לא אוהב מדינות לא דמוקרטיות, וגם יהיו השלכות על חוק השבות ועל ענייני דת ומדינה. ההשלכות האלה קריטיות. אנחנו דורשים מאנשי יהדות אמריקה להיות מעורבים כי ישראל הוגדרה כבית הלאומי של העם היהודי והוגדרה כדמוקרטיה, ולכן חשוב להשאיר זאת כך”.
ברוטמן: “אני תומך במדינת ישראל וציוני בכל רמ”ח איבריי, ולכן צעדתי במצעד תוך דגש שהתמיכה היא בישראל דמוקרטית ויהודית. העובדה שיש פה כל כך הרבה חברי קואליציה מריחה כמו ניכוס של המצעד למטרות פוליטיות וחבל”.
בן צבי: “לא זו בלבד שאנחנו ישראלים בנשמה, לכולנו יש קשרים בארץ, אם זה משפחה או חברים, אנחנו באים לביקור קבוע בארץ ואנחנו קשורים בעבותות למדינת ישראל. לכולנו חשוב מה שקורה בישראל. אנחנו כבר לא צריכים להצדיק את העובדה שאנחנו מפגינים למען ישראל”.
ויינברג: “מדובר פה בסכנה מוחשית לקיומה של הדמוקרטיה בישראל ולזכויות אדם. כל אדם צריך לצעוק נגד הפרות זכויות אדם, ולא משנה איפה”.
זוסמן: “אני באה מבית ציוני. כל המשפחה שלי בישראל. המחאה בארץ היא גם המחאה שלנו. ללא עוררין. ישראל היא העתיד של כולנו ושל ילדינו. היה לכולנו ברור שנצטרף למחאה. אנחנו חיים את המצב בארץ ואת המחאה. הסולידריות מוחלטת. כולנו בטוחים ומקווים שיש לנו עתיד בישראל וגם לילדינו. בנוסף, האנטישמיות גואה בחודשים האחרונים. הילדים נתקלים במקרים של אנטישמיות בבתי הספר. לכולם ברור שגם ליהודים בתפוצות חשובה ישראל חזקה, וישראל חזקה היא ישראל דמוקרטית. לכן אנחנו מרגישים שזו מחאה ששייכת לכולנו”.