"מה שלוש שעות, מי שלוש שעות, יש לי פרצוף של שלוש שעות ראיון, נשמה?". ח"כ מירב בן ארי נחרדת מעצם הרעיון לשבת על כיסא לאורך זמן ולדבר. אשכרה רק לדבר, בלי להקליד כל רגע בנייד, לנשנש משהו, לרפרף ברשת, לשגר פנייה דחופה או שאילתה מנומקת. בסך הכל ביקשתי זמן מוגדר מראש, אבל כשמדובר בבן ארי, זמן זה מושג חמקמק, שלא לומר תוסס ומסחרר. “מה את מדברת, אין סיכוי", היא משתוממת. “גדולים וטובים ממך ניסו שעה אחת ולא הצליחו".