יומיים אחרי הפיגוע הקטלני ליד היישוב עלי במועצה האזורית מטה בנימין, שבו נרצחו ארבעה אזרחים וארבעה נוספים נפצעו, אריאל אלמליח, יו"ר היישוב, מתקשה להתנתק מהמראות שנגלו לעיניו כשהגיע לזירה. "הייתי באותו זמן במשרד שלי, שמעתי את החמ"ל שלנו מקפיץ את כל הכוחות, שמעתי את הכלים של הרבש"צים יוצאים, וקיבלתי ידיעה שהיה ירי בתחנת דלק", הוא מספר. "מיד קפצתי לתחנה, ירדתי למטה תוך כדי שהאירוע קורה, אחרי שהרגו את המחבל הראשון ותוך כדי שסורקים את השטח בחיפוש אחרי המחבל השני. אי אפשר לתאר את מה שראיתי. זוועת עולם, מראה שעדיין נמצא לי מול העיניים".
קרוב לחמש שנים מכהן אלמליח כיו"ר היישוב עלי. "חיינו פה בבועה, לא הרגשנו את הפיגועים שהיו בתקופה האחרונה קרוב אלינו, הרגשנו פה מאוד בטוחים", הוא אומר. "ופתאום לקבל את זה ממש בלב ההתיישבות - לא באיזה מחסום באמצע שום מקום - לקבל את זה ככה במכה כזאת קשה, בבטן הרכה, זה מפוצץ את הבועה שחיינו בה. 15־20 שנה לא היו כאן פיגועים בסדרי גודל כאלה".
אתמול בבוקר פגשתי אותה אחרי התפילה אצלם בבית ואמרתי לה: 'תודה רעות'. היא הייתה בהלם, אמרה 'על מה תודה?', עניתי לה: 'את לא שמת לב, אבל את החזקת את כולנו, את כל מי שבא מסביבכם, נתת לנו כוח לפעול, נתת לנו כוח לחזק את המצב, הרמת לנו את הראש'. ככה הציבור פה מתנהג. אנחנו מבינים שאנחנו בדרך ארוכה ואנחנו לא מפחדים. אנחנו בסוף נגיע לטוב, לעולם אחר, מתוקן יותר, חזק יותר. אנחנו מאמינים".
הייתי מג"ד במילואים, הייתי ב'חומת מגן', הייתי במבצעים: כשאנחנו רוצים למגר את הטרור, אנחנו יודעים לעשות את זה. צריך לצאת למבצע צבאי. זה צריך להיות בתוך הכפרים שלהם, בתוך הערים שלהם, בתוך המקומות שהם מסתובבים בהם כדי שיחשבו פעמיים אם לצאת החוצה. צריך להיכנס, לאסוף את הנשקים שלהם, את המחבלים שלהם, לקחת אותם אל מאחורי סורג ובריח. הם לא צריכים להגיע אלינו. הקרב הוא לא בתוך האזור שלנו, אלא בכפרים שלהם וצריך לגשת לשם".
בסוף קיבלתם את המנדט, תיישמו אותו, ותיישמו אותו עם כל הכאב שיש בזה ועם כל תחושת האחריות הגדולה שיש לכם על הכתפיים. גם אני מתייצב כמו כולם כשצריך במלחמה הזאת. אין כבר למה לחכות, זה הרגע לפעול, מה צריך עוד לקרות מעבר לארבעה נרצחים ופצועים ופגועי נפש שיש עכשיו סביב כל האירוע הזה? מה צריך עוד לקרות כדי שנבין שדי להרג של חפים מפשע?".
התרעות פיקוד העורף