רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, שוחח היום (חמישי) עם ליאת רון ויעל איילון בתכניתן ב-103FM, והתייחס לסוגית רבני הערים והשכונות. "היום יש לנו עוד יחסית יכולת השפעה וסמכות להחליט. יש היום גם הרבה עיריות בלי רב ראשי, ואין להן את כל ההמצאות האלה של רב שכונה וכו'", ציין.
דרמה בסוגית האימוץ: ההחלטה שקיבלה המדינה בניגוד לדעת הרבנות
"הכפשה לקראת הבחירות המוניציפליות": ליברמן תובע את חדשות 12
עוד הוסיף: "מה שכן יש, שזה עצוב מאוד, זה שאנחנו מממנים היום 75 אחוז מתקציב המועצות הדתיות. פעם זה היה 40 אחוז, במשך השנים זה הלך וזחל בשיטת הסלאמי עד שזה הגיע ל-75 אחוז".
למה צריך רב שכונה?
"זאת בדיוק השאלה, וזאת עוד דוגמה לצורך בהעברת סמכויות לעיריות. כל יישוב לפי הצביון שלו אמור להחליט. לכאורה, יש מקומות ויישובים שיש בהם ציבור דתי גדול ורב השכונה לכאורה אמור לטפל בעניינים השוטפים שרב ראשי לא מטפל, כל מיני דרשות בבתי הכנסת השכונתיים, טיפול אולי בנושא של עוולות. יכול להיות שיש מקומות שצריך, אנחנו לא צריכים לממן את זה כעיריות, ואם כן, אז כל יישוב וכל מועצה וכל ראש עיר צריך להחליט אם הוא רוצה רב שכונה. אולי הוא רוצה שני רבני שכונות, אולי בכלל לא, ואם כן - מה חלקה של המדינה במימון של התפקידים האלה?".
קוניק המשיך להסביר את טענותיו בנושא: "היום הם כופים עלינו בעצם תפקידים. בהרבה מקומות בכלל לא צריך את התפקידים האלה. הם משתלטים על ועדת הבחירה. עד היום עוד היו לנו נציגויות שלנו כעיריות, עכשיו הם רוצים להכניס גורמים מבחוץ בכלל שיבחרו את הרב הראשי. הם רוצים לחייב עיריות מעל 50 אלף איש למנות רב שכונה. למשל, גבעתיים עם 64 אלף איש, יכול להיות שראש עיריית גבעתיים ומועצת העיר תחליט שהיא לא צריכה רב שכונה. פה, בחוק החדש, יחייבו אותנו. מחייבים עיריות למנות רבני עיר במשרה מלאה. אם החוק הזה יעבור תהיה להם סמכות להכריח מינוי של שני רבני עיר. היום זו חובה בארבע הערים הגדולות".
כמה כסף זה יעלה?
"כרגע אנחנו מממנים 75 אחוז מתקציב המועצות הדתיות. התקציב הזה יגדל מן הסתם ובהתאמה גם החלק שלנו. לא רק זאת, הם גם רוצים שגיל הפרישה, להבדיל מעובד עירייה שצריך לצאת בגיל 67, מקסימום בגיל 70 - פה, הרב הראשי יכול להיות עד גיל 80".