הממשלה אישרה היום את עקרונות התוכנית הלאומית לחיבור מדינת ישראל ברשת רכבות מהירה בין הפריפריה למרכז הארץ, כולל קו מהיר מקריית שמונה לאילת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וסגן שר התחבורה אורי מקלב כינסו היום בצהריים מסיבת עיתונאים מיוחדת, שבה הוצגה התוכנית היומרנית, אשר אמורה ליצור רשת רכבות מהירות שיגיעו למהירות של כ־250 קמ"ש ויקצרו דרמטית את זמני הנסיעה בין הפריפריה לאזור המרכז. התוכנית אמורה גם ליצור פתרון חלקי למשבר הדיור הקשה, מאחר שהיא תאפשר לרבים להתגורר הרחק מאזור המרכז ולהגיע במהירות למקומות עבודתם באמצעות רשת הרכבות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי ״הצעד התחבורתי הוא צעד חיוני בבניית המדינה המתקדמת, המשגשגת והעוצמתית שאנחנו רוצים לעשות. זה יחד עם פתיחות הקרקע, פישוט התכנון ודברים אחרים, זה מה שיוצר את השינוי. המהפכה הזאת עכשיו יוצאת לדרך עם תקצוב של 100 מיליארד שקל, ייתכן שזה יעלה. זה פרוש לאורך שנים. זו השקעה כבירה, יש כמה מודלים איך לממן את זה, חבריי בוודאי יוכלו לדבר על זה, אבל זה דבר אמתי שיוצא".
על פי עקרונות תוכנית האב, יוקמו צירי מסילות אשר יאפשרו תנועת רכבות מצפון הארץ לדרומה, עד לשנת 2040. התוכנית כוללת, בין היתר, קו רכבת חדש אשר יחבר את קריית שמונה ואצבע הגליל לרשת הרכבות הארצית דרך כרמיאל, רכבת מהירה שתעבור בנמל התעופה בן־גוריון עד לבאר שבע ורכבת מהירה נוספת בין באר שבע לאילת, שתעבור דרך דימונה. התוכנית המורכבת משתלבת בפרויקטים שכבר מצויים בשלבי ביצוע או תכנון מתקדמים, ובהם המסילה המזרחית והמסילה הרביעית על ציר האיילון.
משרד התחבורה יקצה לשלב התכנון הראשוני של הפרויקט המורכב סכום של כ־70 מיליון שקל, ובהמשך יתוקצבו הפרויקטים בהתאם לסדר העדיפויות שייקבע. אף שמדובר בפרויקט מורכב ויקר, שעלותו מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים, עדיין לא נקבעו המקורות התקציביים ליישומו המלא. במקביל, הממשלה תקים צוות לבחינת הפוטנציאל לתוספת של עשרות אלפי יחידות דיור ושימושים נוספים על תוואי הרכבת מקריית שמונה עד לאילת.
החברה להגנת הטבע פנתה טרם הדיון לשרי הממשלה בבקשה לעצור את קידום הפרויקט - לטענתה, לאור ההשלכות השליליות הרבות שיש לו במגוון רחב של תחומים. "הרכבת לאילת הינה אחד מפרויקטי התחבורה היבשתית הגדולים והיקרים ביותר שהוצעו אי־פעם בישראל, והשלכותיו במגוון תחומי החיים רבות ומשמעותיות", נכתב בפניית החברה להגנת הטבע לשרים.
מנכ"ל החברה להגנת הטבע דן אלון מזכיר: "מאז נדון הנושא בממשלה, לפני כתשע שנים, נוספו נתונים ומידע השופכים אור על הפרויקט ובעיקר מעלים שאלות קשות ונוקבות ביחס להיתכנותן של המטרות שהוגדרו לו. כל המטרות של הפרויקט - הגיאו־אסטרטגיות, התחבורתיות, הלוגיסטיות, הסביבתיות והכלכליות - לא עומדות במבחן הביקורת והמציאות, ובמילים אחרות - הפרויקט לא ישיג את אף אחת מהמטרות שהוצבו עבורו. לעומת זאת, הוא עלול להוביל לפגיעה סביבתית עצומה, הן במרחבי הנגב והערבה והן למפרץ אילת. לכן הגיעה העת לעצור את הקידום של פרויקט עתיר נזקים זה, אשר כלל לא משרת את המטרות שהציבו עבורו, ולהתמקד במתן פתרונות תחבורתיים אחרים לעיר אילת ולערבה".