אחד ממכריו כתב: "דקל, לפני יומיים יאיר ואני דיברנו שאתה אחת הנשמות הכי יפות שמתהלכות בינינו. המוח לא יכול לקלוט בשורות כאלה והלב מסרב להאמין. היית צריך להישאר על פני האדמה". מכר נוסף ספד למרציאנו ז"ל ברשתות החברתיות, וכתב: "מהמשמרת הראשונה יחד איתך בתחנת מעלות לפני עשר שנים ידעתי שאתה משהו מיוחד. תודה לך על הכל, על רגעים בלתי נשכחים, שיחות ארוכות וציניות שאופיינית רק לך. היית לי חבר ואח, שמור עלינו מלמעלה אנחנו מרוסקים כאן למטה. היית לוחם אש מקצוען, אמיץ, בעל ידע ותושייה ומעל הכל איש משפחה מדהים שאפשר רק ללמוד ממנו".
מכרה נוספת כתבה: "את הפוסט הזה רציתי לרשום מתוך רגש של תקווה ובקשה, בקשה מחברים להתפלל לרפואתו של דקל בן ברוריה. בתוך כל טרפת העבודה והקמפיין שמעתי על כך לראשונה, מאיש צוות בקמפיין שהוא במקרה משפחה של דקל (חריש מיקרו-קוסמוס של ישראל). את דקל הכרתי לפני כעשור כשעבדתי ברשות לכבאות והצלה, משפחה. הכרתי אנשים מדהימים שמסכנים את חייהם ורצים לסכנה להציל חיים, כשהמטרה של כולם לברוח ממנה. דקל אחד מהם, אדם שקט וצנוע. ביממה האחרונה ביקשתי מכל קרובי להתפלל ולבקש לרפואתו. וקיוויתי הבוקר להמשיך לבקש להתפלל ושהוא יצליח לצאת מזה".
שכנו ביישוב הוסיף: "דקל היה כבאי, לוחם אש, והרבה לפני בן זוג, אב, ואדם טוב מאין כמותו. הוא היה גם שיפוצניק ואיש הובלות בשעות הפנאי, מעולם לא נרתע מהענקת עזרה כשהתבקש. גם בהתנדבות. תמיד בחיוך, ברוגע שלו, תמיד מכל הלב. בשנתיים וחצי שלנו בכפר ורדים, דקל הפך לבן בית. בכל עניין וצורך - הוא הפך לכתובת הראשונה לבירור, אם הוא יודע לתקן. לפני חודש שמחנו בשמחתו, כשנולדה לאשתו ולו תינוקת חדשה. ולפני יומיים קרה אסון. במשך יומיים עצרנו את נשימתנו בתקווה ובתפילה, מייחלים שישרוד. כפר ורדים ומעלות תרשיחא מתאבלים היום, על מותו של אחד מהטובים שהיו פה".
התרעות פיקוד העורף