"התחרות כאן היא של ליברלים מול ליברלים", מפרש כהן, שליווה מקרוב קמפיינים פוליטיים בישראל ובאירופה, ואף ייעץ במשא ומתן להסכם הקואליציוני בין חולדאי לסיעת "רוב העיר" בקדנציה הקודמת. "האלקטורט של תל אביב בגדול הוא ליברלי. יכול מאוד להיות שאם ברביבאי לא הייתה רצה, חולדאי היה מקבל את תמיכת 'יש עתיד'. לכן זה מאוד פרסונלי, זה בתוך אותה סוציולוגיה, בתוך אותו אלקטורט".
ניתוח הקמפיין מבחינה אסטרטגית מצד כהן מקבל תוקף נוסף באמירותיהם של המועמדים עצמם. כך מצביע ראש עיריית תל אביב־יפו, רון חולדאי, שמקווה להמשיך לקדנציה נוספת, על הציר הערכי באומרו כי "הבחירות יוכרעו בשני צירים מרכזיים: האחד הציר הערכי - המאבק על הדמוקרטיה, סובלנות ופלורליזם. תל אביב־יפו היא מעוז שאסור להמר עליו בצוק העתים שמדינת ישראל נמצאת בו. כולם יודעים מי אני, מה עמדותיי הערכיות ושאני לא מתקפל בפני אף אחד באף ממשלה, נקודה. הציר השני הוא השלמת המשימות לרווחת התושבים שלנו, בתחומי היומיום: בתחבורה, בחינוך, בתרבות, בביטחון האישי ובתשתיות".
ואורנה ברביבאי אומרת גם מצדה: "תל אביב היא המגדלור והמעוז של הערכים הליברליים. המגדלור של העצמאות והחופש, ואין לי ספק שיש יעד בקרב מי שרוצה לשנות את הצביון של המדינה, להפוך גם את תל אביב לפחות ופחות ליברלית".
אך אל מול הרצון לשמור על המעוז הליברלי, ברביבאי מתמודדת בינתיים עם הביקורת על כך שהיא לא מתל אביב. האתר "תל אביב אונליין" אף הציג את המועמדת כך: "ברביבאי? תושבת זרה, אבודה בעיר בלי ווייז (...) לא תל־אביבית אמיתית. ספונה בפרויקט הסגור לאלפיון העליון במלון רמת אביב, ואין לה כל קשר לעיר או לתושביה". נשאלת השאלה אם כך, למה להתעקש על תל אביב? מדוע לא להתמודד על ראשות עיריית
עומר שטיינמץ הסקל, ממייסדות "בונות אלטרנטיבה", שכיום מכהנת כקריאייטיב ארט דיירקטורית של העמותה, היא תושבת פעילה שחשוב לה לשמור בראש ובראשונה על התמהיל של העיר: "חשוב לי לשמור על קידום כלל האוכלוסיות ועל הצביון החילוני ליברלי של העיר", היא אומרת, "וכמובן חשובים לי הביטחון האישי שלי כאישה וכאמא במרחב (תאורת רחוב לדוגמה, הגברת סיורים בכל חלקי העיר), שיפור תשתיות עירוניות, מתן מענה לצרכים לפי ריכוז אוכלוסייה, הנגשה מוגברת שתסייע להורים עם עגלות, אנשים עם מוגבלויות או לקשישים עם הליכונים".
שטיינמץ הסקל: "אמרו אמן, יש לנו שלוש נשים מועמדות! להבדיל מסבבים קודמים, הבחירה שלי עכשיו היא ממש בין גבר מול אישה. כמובן שאני אבחן את הגישה של כל אחת ואחד כדי להבין מי יותר תואם לעמדות שלי, אבל כיוון שאני מכירה את הנפשות הפועלות, יהיה לי מאוד קל להבין למי אני מתחברת יותר או פחות. כן אגיד שעל אף שאני יודעת מהי תעמולת בחירות, אני אשמח לתת הזדמנות ל'דם חדש' להפשיל שרוולים ולהיכנס לבוץ התל־אביבי".
"העניין המגדרי מאוד בולט אצל ברביבאי וגם אצל ציפי ברנד", מוסיף כהן, "בוודאי כמי שבאה מטיפול ומאבק בתחום החינוך וגני הילדים וכמי שעסקה בסוגיות של שוויון מגדרי בפעילותה הציבורית. גם יש דעה רווחת במחקר שבבחירות מוניציפליות ביישובים עירוניים חילוניים, נשים מצביעות מעט יותר מגברים בקרב הציבור החילוני ומראש יש אחוז או שניים יותר נשים מגברים, ולכן כל ההקשר המגדרי יהיה מאוד מעניין. גם היחס לדורות שונים, יש פה עניין של דור ישן מול דור חדש".
והנה, רק ביום ראשון האחרון החליט עמוס שפירא להסיר את מועמדותו לראשות העיר תל אביב־יפו ולתמוך בברביבאי. שפירא יעמוד בראש צוות התוכנית האסטרטגית של ברביבאי לניהול העיר וילווה אותה ביישום התוכנית אם ולאחר שתיבחר.
"אם ננתח את הפעולות שאנחנו כבר רואים שהם עשו, פעולות קמפיין או פעולות אחרות שפורסמו, אז נראה שרון חולדאי חש שהוא במצוקה, במיוחד עבור ראש עיר מכהן בפעם החמישית", אומר כהן. "אנחנו יודעים את זה כי הוא ניסה להתחבר ל'יש עתיד', ונטען שהוא פועל בימים אלו להציג את אסף זמיר כיורש. כלומר, אני מניח שהוא רואה מספרים מדאיגים ושהוא מאוים הרבה יותר מהצפוי מהמועמדות של אורנה ברביבאי".
"עובדתית, על פי החוק לא הייתי חייבת להתפטר", מדגישה ברביבאי, "אבל ההחלטה שלי לעזוב את הפוליטיקה הארצית ולהתפטר נבעה מהרצון להתמסר כל כולי לאתגר העצום שבפניי. כי אי אפשר לעשות את זה בחצי כוח, וזו גם דרכי, אני חושבת שכשאת רוצה להשיג מטרות, את צריכה להיות מכוונת אליהן במלוא הכוח והמשאבים שיש לך ולצוות שלך. ולכן בחרתי להתפטר".
חשוב לומר כי בינתיים חולדאי וזמיר טרם יצאו בהצהרה ברורה וחולדאי עצמו מבקש להביט ברשימת הישגיו ובחזונו לקדנציה הבאה. למעשה שני המועמדים המובילים מדברים על היום שאחרי במידה שייבחרו. ברביבאי אומרת: "יש לי עניין שתל אביב תהיה העיר המובילה בארץ בכל תחום", וחולדאי מבטיח כי "2028 תהיה התקופה הטובה ביותר לחיות בה בעיר מאז היווסדה".
עוד מוסיף חולדאי כי בתחום החינוך חשוב לו להמשיך להעלות בעקביות את תוצאות הבגרות של התלמידים, להקים מרכזים קהילתיים, לתמוך בתחום התרבות. "בכל שכונה יש כיום מרכז קהילתי או קאנטרי חדיש ומפואר לטובת הקהילה. גם תחום התרבות יקר לי ולעיר מאוד וחשוב לשמור על ההובלה. תיאטרון הבימה למשל, שהיה בגירעון ובניהול כושל של המדינה, עבר לבעלות העירייה. גם מועדוני ה'בארבי' ו'התדר' קיבלו בית חם ואוהב מהעירייה. קריית המלאכה בדרום העיר הפכה לקריית האמנות. אישרנו גם 8,000 יחידות לדיור בר השגה, 550 מאוכלסות והיד עוד נטויה. ב־2014 הוקמה הסיירת לביטחון עירוני - סל"ע - 200 סיירים וסיירות ו־50 שוטרים שמגינים בגופם על תושבי העיר".
ברביבאי: "אני חושבת שבכל תפקיד ציבורי, בכל דרג ובכל רמה, קציבת כהונה היא דבר חשוב. אני אגיד בהוגנות, חולדאי עשה דברים טובים למען העיר, אני לא אגיד אחרת, אני הצבעתי לו בעבר. אבל הקדנציה האחרונה שלו מלמדת על סוג של איבוד שליטה במרחב הציבורי, על בניית פרויקטים רבים שאינם מסונכרנים, ועל התרחקות מהתושבים. התכלית שלי תהיה לתת מענה לתושבים".
"יש עדיין בתל אביב אזורים פחות פריבילגיים, אבל הם עוברים ג'נטריפיקציה כל כך עמוקה, כך שהשכבות החלשות יותר הן מעטות ומפוצלות בין קהילות ומנהיגות פוליטית מאוד מגוונת", אומר כהן.
"יש טרגדיה של שנים ביכולת להתארגן אפקטיבית בחלק המוחלש יותר של הציבור בתל אביב כמו התושבים בדרום ומזרח העיר. יכול להיות שחלק ממנו ילך עם איזושהי הצבעת מחאה או עם קבוצות פוליטיות מאוד מובהקות וחלק דומה בגודלו מהתושבים אולי ילך עם הליכוד".
התרעות פיקוד העורף