בצל נזקי רעידת האדמה הקשה במרוקו, אוליבר נויברט, מתנדב ביחידת החילוץ אילות-אילת ובוגר תואר שני בהתמודדות עם אזורי אסון מאוניברסיטת חיפה, הסביר היום (שבת) בשיחה עם "מעריב" כיצד צריך להיערך כאשר יש רעידת אדמה: "מרעידת אדמה לא בטוח שאפשר להיזהר, זה לא כמו לחצות כביש, זה בא בהפתעה. יכולה להיות רעידת אדמה בעוצמה של 7 ועוצמה 5, שהשנייה תגרום ליותר נזק - הנזק הוא לא בהכרח כתוצאה מהעוצמה, יש המון משתנים. בלילה, למשל, כשכולם ישנים, יכול להיות יותר נזקים מאשר בצהריים".
"דלתות נפתחו ונסגרו מעצמן": מאות נהרגו ברעידת אדמה במרוקו
"ההלם גדול": עדויות ישראלים ממוקד האסון שפקד את מרוקו
מעל 1,000 הרוגים ברעש האדמה; הישראלים מנסים להתאושש מהאסון העצום
"הדבר הראשון והכי חשוב זה לצאת מחוץ למבנה כשיש רעידת אדמה. שטח פתוח - הכי בטוח. כשיש טילים אנחנו רוצים להיות מתחת לבטון, ברעידת אדמה אתה לא רוצה את זה. אם אתה לא יכול לצאת החוצה תוך חצי דקה, אתה צריך להיכנס לממ"ד. אם אין ממ"ד באזור אז כדאי לצאת לחדר המדרגות. זה נחשב לאזור היציב בבניין. במידה בבית ממ"ד או חדר מדרגות סמוך, ואין באפשרותך לצאת לשטח פתוח, צריך למצוא מקום בבית שלא יהיה קרוב לקירות החיצוניים. רוב הבניינים לא נופלים ברעידת אדמה, אבל אפשר להילכד בפנים. גם אם הרעידה הפסיקה ואפשר לצאת החוצה - צריך לצאת החוצה, לא להישאר בפנים. יכולה להיות רעידת משנה והבניין שנחלש ברעידה הקודמת עלול לקרוס".
נויברט סייע במספר משלחות חילוץ, בהן ברעידת האדמה בטורקיה ובצונאמי ביפן בשנת 2011. "משלחות סיוע שמסייעת בחילוץ מהריסות לדעתי פחות יעילות", אמר והסביר: "צוות חילוץ מהריסות הוא צוות כבד, לוקח ציוד רב, טונות של ציוד. עד שאתה מתארגן, מעמיס ונוחת - זה כבר פחות יעיל. רוב האנשים מחולצים על ידי עוברי אורח שלא נפגעו, זו הסיבה שמכשירים אנשים לחילוץ מההריסות באמצעים קלים. ככל שעוברים הימים, מספר האנשים שזקוקים לחילוץ הם מאוד בודדים, אבל יש המון צוותים שמגיעים. רוב האנשים לא שורדים את החמישה ימים, למרות שיש יוצאים מן הכלל".
"הפתרון זה להכשיר מקסימום אנשים בחילוץ", ציין. "במשרד החינוך בארץ יש תוכנית בה מלמדים בני נוער כיצד לחלץ אנשים מההריסות, קורס של 10 שעות. איך אתה מחלץ, איזה פעולות אתה יכול לבצע, איזה טיפול רפואי ניתן לתת בשטח. לדעתי, מעבר לקורס סיוע ראשוני, יש להכשיר סיוע בחוסן וסיוע נפשי, זה חשוב מאוד. צריך לתת עזרה ראשונה נפשית ואיתור אנשים שזקוקים לכך, אז נצמצם את האפשרות שאנשים יפתחו פוסט טראומה כרונית אחרי האירוע".
"בישראל נערכים לרעידת אדמה, אבל לא מספיק", הבהיר. "אם אתה שואל אותי 'האם המדינה מוכנה לרעידת אדמה'? - חד משמעית לא", אמר. "חייבים לעבוד על ההסברה, אנשים לא מאמינים שיכולה להיות פה רעידה חזקה, אך ההיסטוריה מלמדת אחרת. ברמה האישית אני שומר מים, מזון, תאורה, משרוקית בממ"ד למקרה חירום. מוקד 100 יקרוס ברעידת אדמה, אנשים צריכים לדעת שביממה הראשונה הם יצטרכו לדאוג לעצמם. האחריות על התמודדות ברעידת אדמה היא צריכה להיות אישית. יכול להיות שלא יהיה חשמל, או מים שמוקדי רפואה יקרסו. כשיש ירי טילים אנשים יודעים מה לעשות, אנחנו מומחים בזה. ברעידות אדמה- לא".
עוד הזהיר: "במידה וניתן, רצוי לסגור את הברז הראשי של הגז ואת השאלטר של החשמל, כי השילוב של הגז שמתלקח וניצוצות החשמל יכולות ליצור שריפות, כמו שקרה ברעידות אדמה רבות בעולם".