בעוד שמספר הנרצחים ממשיך לטפס, ניכרים חוסר התיאום, השליטה ובעיקר היעדר היכולת לטפל בפשיעה הגואה בחברה הערבית. חלק ניכר מהיישובים הפכו לשטח הפקר ותושביהם נותרו חסרי אונים, תקווה ומשילות, עד שקשה לשים לב לקולות שנשמעים לאחרונה מכיוון חלקים בהנהגת המגזר הערבי שדורשים לקחת חלק פעיל במאבק.
מכתבו של ח”כ מנסור עבאס לראש הממשלה, שבו הוא מציע לשמש כפרויקטור למיגור הפשיעה במגזר הערבי, טרם נענה, ויש שראו בהצעתו פרובוקציה ללא היתכנות. אך לא כך היא. יום לאחר המכתב, עבאס ניפק ראיון חשוב ומכונן ברשת ב’ שנפתח באמירה “אנחנו כחברה ערבית נכשלנו ואני מתבייש בכך”. מבלי להסיר אחריות מהמחוקקים, מרשויות האכיפה ומהרשות השופטת, הרי שזוהי אמירה משמעותית ותחילתה של לקיחת אחריות מצד המנהיגות הערבית, שכן הסכסוכים בין חמולות הפכו לנורמה שמייצרת מעגל דמים, וחרף זאת החברה אינה מקיאה אותם החוצה.
ספק אם עבאס ימונה לפרויקטור, אך גישתו כוללת שורה של צעדים תקיפים ומרחיקי לכת, שחלקם כבר הועלו בעבר, כולל על ידי הח”מ. בין היתר, הועלתה הדרישה להכריז על “מצב חירום אזרחי” לזמן נקוב, במקומות מוגדרים וכנגד יעדים ספציפיים שמהווים “פצצה פלילית מתקתקת”, הכנסה של השב”כ ומתן אפשרות למשטרה לעשות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
הקול הייחודי והבלתי מתפשר שעבאס משמיע, תוך סיכון שישלם מחיר אישי ופוליטי, הוא מעשה אמיץ שבכוחו לחולל תפנית והזדמנות לשיתוף פעולה שיכול להוות מנוף השפעה חיובי. השינוי המיוחל לא יבוא מבחוץ ומצד גורמי האכיפה בלבד, אלא רק אם יתקיימו שילוב זרועות של גורמי הממשל השונים, מעורבות פנים־מגזרית, הפגנת מנהיגות ולקיחת אחריות של מובילי דעה ומנהיגים מקרב החברה הערבית עצמה.
לאחרונה גוברים הקולות הללו גם בקרב ראשי יישובים ומתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות. היקף ההטרדות והאיומים ורמת הפגיעה בהם עד כדי מקרי רצח, משמשים אזעקת אמת ונקודת אל־חזור לאחר שכל נורות האזהרה נדלקו כבר. הניסיון להלך אימים על המתמודדים מהווה כרסום ביסודות הדמוקרטיה, ובדיוק בשל כך ההצעה לדחיית הבחירות ברשויות מסוימות היא כניעה לטרור הפלילי ולסחטנות, ויישומה יהווה תקדים מסוכן. אדרבה, יש לקיימן כסדרן ואף לראות בהן הזדמנות לקריאה משותפת מצד רשויות המדינה ונבחרי הציבור הערבים לתושבים לצאת ולהצביע, כצעד שיחזק את שלטון החוק.
דרך המלך שעשויה להבטיח שיתוף פעולה ושיח עם המנהיגות הארצית והמקומית במגזר היא חזרה ליישום התוכנית “מסלול בטוח”, שמשלבת את משרדי הממשלה הרלוונטיים, ארגוני האכיפה ומערכת המשפט בפעילות ובכוחה ליצור תיאום עם פרויקטור המגזר בקיום מפגשי “שולחנות עגולים” כדי למפות את האתגרים ולמקד את המענה.
שילוב כוחות שכזה יסייע בסגירה “מרצון” של עסקים ומבנים בלתי חוקיים בטרם מתן קנסות או הריסה, בהגברת השקיפות במכרזים ובפרישת טכנולוגיות לשליטה בשטח. כמו כן, הכרה רחבה שהמצב שאליו הגיעה החברה הערבית מחייב יד קשה ומעצרי מנע, תיצור הבנה כי העבריינים אינם נהנים עוד מדעת קהל אוהדת.
ככל שהציבור ומנהיגיו ירגישו שמתייחסים אליהם כאל קורבנות מחד גיסא, אך גם כאל שותפים הכרחיים למיגור האלימות מאידך גיסא, ילך וייבנה גם האמון ההדדי שהוא אבן יסוד הכרחית להצלחה. כל שנדרש הוא מנהיגות שתיישם זאת.
הכותב הוא בכיר לשעבר בשב"כ ובמשטרה. כיום חוקר במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי