א. “אחים אנחנו” - דווקא בתוך השבר העמוק, שוב ושוב נזרקה לאוויר הסיסמה על ידי רבים כדי להזכיר שבסוף אנחנו עם אחד. לא בטוח עד כמה התזכורת הזו הועילה.

איילון - הטרנד הלאומי השנה היה לחסום את איילון. זה התחיל עם אנשי המחאה, נמשך בתומכי הרפורמה, עבר למפגינים למען צדק לילד רפאל אדנה ז"ל.

הפגנה איילון (צילום: AHMAD GHARABLI.GettyImages)
הפגנה איילון (צילום: AHMAD GHARABLI.GettyImages)

איתמר בן גביר - האיש שהשלים השנה את המהפך שלו מהנער שרדף אחרי המכונית של רבין ואיים להגיע גם אליו, ומהצעיר שהורשע בעבירות של תמיכה בארגון טרור, לקמפיינר ממולח החביב על אולפני הטלוויזיה ולאחר הבחירות לשר האחראי על משטרת ישראל.

איתמר בן גביר (צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90)
איתמר בן גביר (צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90)

אנרכיסטים - אחד הביטויים החביבים על פוליטיקאים מהימין בהתייחס למפגינים נגד הרפורמה.

ב. בג”ץ - הדמון הגדול בעיני תומכי הרפורמה, או מגן הדמוקרטיה בעיני מתנגדי הרפורמה. עמד השנה במרכז הוויכוח הציבורי, כיכב בשלטי חוצות ונישא בפי פוליטיקאים.

ג. גולדה - ראשת הממשלה בתקופת מלחמת יום הכיפורים עשתה השנה קאמבק מטורף על רקע ציון יובל למלחמה ההיא והסדרות והסרטים העוסקים באישיותה, בראשם הסרט הנושא את שמה ובו נכנסת לנעליה לא אחרת מאשר הלן מירן.

גולדה מאיר (צילום: משה פרידן לעמ)
גולדה מאיר (צילום: משה פרידן לעמ)

גלי בהרב מיארה - היועמ”שית שמונתה בתקופת הממשלה הקודמת על ידי שר המשפטים דאז גדעון סער ומאז החלפת הממשלה נראה כי שרי הממשלה מתחרים ביניהם מי יעלוב בה יותר.

גלי בהרב מיארה  (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
גלי בהרב מיארה (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

ד. דגל ישראל - הסמל הלאומי ידע השנה עדנה שלא ידע כמוה מעולם, כשארגוני המחאה אימצו אותו כאחד מסמליהם. כך שבשנת תשפ”ג נהנו מכירות הדגלים מעלייה מטורפת, ואנשים שמסתובבים ברחובות במוצ”ש עם דגלי ישראל הפכו למראה שגרתי.

דניאל פרץ - הכדורגלן הצעיר שעלה השנה לכותרות בגלל ההחתמה הדרמטית ב"באיירן מינכן", אבל לא מעט גם בזכות הקשר המתהווה עם נועה קירל.

דניאל פרץ  (צילום:  האתר הרשמי של באיירן מינכן)
דניאל פרץ (צילום: האתר הרשמי של באיירן מינכן)

דיקטטורה – התרחיש המאיים לעתיד המדינה מבחינת מתנגדי הרפורמה המשפטית.

דמוקרטיה – עוד מונח שהפך לכזה שנתון לפרשנות: הטוענים שהרפורמה המשפטית היא “קץ הדמוקרטיה” והטוענים שלהפך, היא דווקא מחזקת את הדמוקרטיה.

ו. ועדה לבחירת שופטים - עוד אחד מסעיפי הרפורמה המשפטית שהצליח לקומם רבים בציבור בשל מה שכונה “פוליטיזציה של מערכת המשפט”, מול טענת תומכי הרפורמה כי מדובר ב”השבת האיזון”.

ח. חוזה בלתי כתוב - עוד ביטוי שהושמע רבות השנה. לא תמיד ברור מהו אותו חוזה בלתי כתוב בין המדינה לאזרחיה, מה שברור הוא שלא מעט ישראלים חשו השנה שהוא הופר.

חוק הגיוס - הסוגיה שעלולה אפילו להפיל את הממשלה שכן המפלגות החרדיות דורשות להסדיר בחוק את מעמדם של תלמידי הישיבות הפטורים ממשירות צבאי.

חוק יסוד: לימוד תורה - רגע לאחר העברת חוק צמצום עילת הסבירות, וכאילו העצבים לא רופפים גם כך, הגישה "יהדות התורה" הצעת חוק שתחשיב לימוד תורה כמקביל לשירות משמעותי בצה”ל. הליכוד, מודע לפוטנציאל הנזק, מיהר להתנער ו"יהדות התורה" נסוגה זמנית. המשך יבוא.

חוקה - מי היה מאמין אי אז בשנות ה־50 כשישראל ויתרה על גיבוש חוקה פורמלית, שרעיון החוקה יהפוך להיט כזה גדול ב־2023?

י. יאיר נתניהו - הבן המצייץ של ראש הממשלה תפס השנה כותרות בעיקר כי הפסיק לצייץ וטס לחו”ל לתקופה, מה שעורר חרושת שמועות לגבי נסיבות נסיעתו.

יוניקורן – בתוך השנה החולפת שבה הסולידריות הישראלית המפורסמת נקברה עמוק, היה רגע של אחדות, שבו כל עם ישראל התיישב לראות את נועה קירל, נציגתנו לאירוויזיון, שואלת את כל אירופה: “יו וואנה סי מי דאנס?”, ולוקחת איתה את המקום השלישי והמכובד מאוד.

נועה קירל (צילום: אבשלום ששוני)
נועה קירל (צילום: אבשלום ששוני)

יריב לוין - שר המשפטים, אבי הרפורמה המשפטית ומחולל האירוע שמסעיר את המדינה כבר מעל לשמונה חודשים.

יריב לוין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יריב לוין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

יוסף אלרון - בתוך כל המהומה המשפטית והוויכוח על שיטת הסניוריטי, המעניקה את תפקיד נשיא העליון לשופט הוותיק ביותר, קם שופט העליון אלרון והודיע על התמודדות על תפקיד הנשיא לאחר פרישת חיות בחודש הבא, מול מי שאמור “לרשת” אותה מתוקף הסניוריטי, השופט יצחק עמית.

השופט יוסף אלרון (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
השופט יוסף אלרון (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

מ. מגילת העצמאות - 75 שנים אחרי שנוסחה ונחתמה, ישראלים רבים, מכל הצדדים, חזרו אליה השנה כדי להיאחז בה בוויכוח הלוהט של השנה - יהודית, דמוקרטית או גם וגם. רק השבוע, בדיון בבג”ץ על עילת הסבירות, הגדיר אותה בא כוח המדינה, עו”ד אילן בומבך, כמסמך שנכתב בחופזה על ידי 37 אנשים שלא נבחרו.

מגילת העצמאות של מדינת ישראל (צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ)
מגילת העצמאות של מדינת ישראל (צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ)

מדינת הלכה - לצד “דיקטטורה”, עוד איום שמפחיד במיוחד את הציבור החילוני־ליברלי, כשהוא רואה את הממשלה הנוכחית.

מילואים - השירות הצבאי שחלק קטן מהישראלים לוקח בו חלק בשגרה הפך השנה לעוד נושא לניגוח הדדי, זאת לאחר שמשרתי מילואים בשלל יחידות הודיעו על החלטתם שלא להתייצב יותר למילואים בעקבות החקיקה המשפטית. מצד אחד, הם זכו למכתבי תמיכה, ומצד שני הם זכו בגינויים, מ”סרבנים” ועד “לכו לעזאזל”.

מכת”זית - מכונית התזה. אחד האמצעים שבהם המשטרה משתמשת לפזר הפגנות. עלתה לכותרות השנה בשל השימוש בה בהפגנות והביקורת שנמתחה על שימוש לכאורה בניגוד לחוק בכינון ישיר אל מפגינים. אחד מהם, אודי אורי, טייס קרב במיל’, כמעט איבד את עינו בשל פגיעה ישירה של זרנוק.

הפעלת המכת''זית בחיפה (צילום: דוברות המשטרה)
הפעלת המכת''זית בחיפה (צילום: דוברות המשטרה)

מצעד השפחות - אחד המיצגים המזוהים ביותר עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית. יוזמה של תנועת “בונות אלטרנטיבה”, שבמסגרתה צועדות נשים בתלבושות המוכרות מ”סיפורה של שפחה” כמחאה נגד הפגיעה בזכויות נשים. היו שאמרו שהן מגזימות, כי מה לישראל ולרפובליקת גלעד. הן הראשונות להודות שמדובר במיצג מופרז אבל מבחינתן זהו סוג של תמרור אזהרה.

מיצג השפחות בתל אביב  (צילום: תומר נויברג פלאש 90)
מיצג השפחות בתל אביב (צילום: תומר נויברג פלאש 90)

מרי אזרחי – במסגרת המאבק ברפורמה המשפטית, היו מי שקראו למרי אזרחי, בהם אישי ציבור וצבא בולטים, ואפילו ראשי ממשלה לשעבר.

נ. נבחרות צעירות - הפתעת השנה. מי היה מאמין רק לפני שנה, שמדינת ישראל, שהישגיה המאוד לא מרשימים בכדורגל העולמי לאורך השנים היו כר פורה לאינספור בדיחות, תהפוך להבטחה של ממש בזכות נבחרת הנוער והנבחרת הצעירה שהביאו למדינה כבוד רב השנה וריתקו רבים אל המסך לצפות בשחקנים הצעירים בפעולה.

נבחרת הנוער  (צילום: רויטרס)
נבחרת הנוער (צילום: רויטרס)

נכנס לאירוע – אחרי חודשים של זעם ברחובות, כשראש הממשלה בנימין נתניהו מנוע מתוקף הסדר ניגוד עניינים להתייחס לרפורמה המשפטית, שמא באופן עקיף או ישיר זה ישפיע על משפטו המתנהל, עבר חוק הנבצרות ומיד אחר כך הודיע נתניהו כי הוא “נכנס לאירוע”. לא בטוח שזה שינה מי יודע מה את המצב.

בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם, פלאש 90)
בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם, פלאש 90)

ע. עילת הסבירות - מי היה מאמין לפני שנה שמונח משפטי משמים למדי יהפוך למילה הכי מדוברת בישראל? הכי לא סביר.

ערב הסעודית - השנה עלה בתדירות גבוהה למדי שמה של המדינה המוסלמית כ”מועמדת” לנורמליזציה עם ישראל. בינתיים לא מתוכנן עדיין טקס חתימה, אבל מי יודע, אולי בשנה הקרובה.

פ. פריבילג - יחד עם "אנרכיסטים", זו כנראה מילת הגנאי הכי משומשת בהקשר של המחאה.

פשרה - קשה לספור כמה מתווי פשרה כבר הועלו והתפוגגו בחודשים האחרונים, אבל פשרה בינתיים אין.

ק. קפלן – המחלף התל־אביבי העמוס הפך לא רק ללוקיישן של ההפגנות הסוערות נגד הרפורמה המשפטית, אלא למושג של ממש. “נפגשים בקפלן”, “כוח קפלן” וכו’.

מפגינים בקפלן (צילום: קומי ישראל)
מפגינים בקפלן (צילום: קומי ישראל)

ר. רחצה נפרדת - עוד אחת מההצעות מעוררות הסערה של הממשלה. הפעם על הכוונת: מעיינות רשות הטבע והגנים שבהם יהיו שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים.

רילוקיישן - המצב בארץ והחרדה לעתיד המדינה העלו את השיח על רילוקיישן לכותרות, בהתחלה סביב אנשים שמהרהרים ברעיון ובהמשך, ככל שהזמן חלף, גם בסיפוריהם של מי שבחרו לעזוב הכל ולמצוא להם ארץ חדשה.

רכבת קלה - אחרי אלפיים שנות ציפייה ועוד כמה שנות חפירות שהפכו את תל אביב לבלתי נסבלת מבחינה תחבורתית, נחנכה בחודש שעבר הרכבת הקלה של גוש דן.

הרכבת הקלה בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)
הרכבת הקלה בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

רפורמה משפטית – שום רפורמה, בשום תחום, בתולדות המדינה לא עוררה כל כך הרבה יצרים ולא עוררה סערה כמו הרפורמה המשפטית שהציג שר המשפטים יריב לוין בתחילת ינואר 2023. מתנגדיה כידוע, מעדיפים לקרוא לה מהפכה משפטית, ולא רפורמה.

ש. שורפי אסמים - כאילו חזרנו אחורה בזמן וכאילו באמת יש למישהו אסם מאחורי הבית, הפך הביטוי הידוע לשגור בפי שני הצדדים, כשהוא מכוון כמובן לנציגי הצד השני.

שמחה רוטמן - חבר כנסת שזכה בקדנציה הנוכחית לשדרוג משמעותי בזכות תפקיד יו”ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ובכך הפך לאחד מהפרצופים המזוהים ביותר עם הרפורמה.

שמחה רוטמן (צילום: נועם מושקוביץ')
שמחה רוטמן (צילום: נועם מושקוביץ')

שסע - תומכי רפורמה ומתנגדים, ימנים-שמאלנים, חרדים מול חילונים. "שסע" היא אולי ה־מילה של תשפ”ג. צריך להסביר למה?

שקמה ברסלר - פיזיקאית במכון ויצמן שבטח לא דמיינה לפני שנה שתהפוך לאחת הנשים המוכרות במדינה ותוביל את המחאה הגדולה בתולדותיה.

שקמה ברסלר (צילום: אבשלום ששוני)
שקמה ברסלר (צילום: אבשלום ששוני)

ת. תנועת היפרדות - לאור השסע החמור יש מי שהגה וגיבש תוכנית להיפרדות בין השבטים השונים. בינתיים נשארנו פה ביחד גם השנה.

תקופת האבן - לנוכח ההתגרויות התכופות של חיזבאללה, הזהיר שר הביטחון יואב גלנט כי נחזיר את לבנון לתקופת האבן. זמן קצר אחר כך, נסראללה השיב באותו מטבע ואיים כי אם ישראל תפתח במלחמה, גם הם יחזירו את ישראל לתקופת האבן.