מאות הגיעו הבוקר (ראשון) לחמ"ל המשפחות, שהוקם בכניסה למשרדי יחידת להב 433 של המשטרה באירפורט סיטי, בניסיון לקבל קצת מידע על יקיריהם שאבד עמם הקשר מאתמול בעקבות מתקפת הפתע של חמאס בדרום. הם חיפשו בבתי חולים, סרקו בשטח ללא הצלחה ונשארו בחוסר ודאות, אך עם תקוות שאולי תגיע הבשורה הטובה. 

ולנטינה ויגאל גוסק, מגן יבנה, סיפרו: "הבת שלנו, ריטה, בת 21, הייתה במסיבת הטבע בדרום יחד עם בן הזוג שלה, סיימון ויגדרגאוז, ואין לנו קשר איתם מאתמול בבוקר". האם סיפרה: "ההודעה האחרונה שקיבלנו מריטה הייתה ב-06:40, מאז הטלפון שלה כבוי. כשהתקשרנו לפלאפון של סיימון היה קול של צלצול ללא מענה. בהמשך, בניסיון נוסף, מישהו ענה וצעק כמה מילים בערבית כמו 'אללה הוא אכבר". עוד סיפרו השניים כי מאתמול הגיעו לבתי חולים, ביניהם סורוקה בבאר שבע וברזילי באשקלון, בניסיון למצוא ולקבל מידע, אבל לא היה מענה. "אין לנו מידע מה קורה, הם הוכרזו כנעדרים. ממשיכים לחפש, זו מציאות מטורפת".

דימה מקרצ'נקו, שהגיע מכרמיאל לחמ"ל המשפחות, סיפר בדאגה: אחי סטיב וחברה שלו אלישיה היו במסיבת הטבע, נעלמו לנו ואבד איתם הקשר. חיפשנו בבתי חולים והם לא היו ברשימות. חיפשנו בסרטונים שהופצו ברשתות, מצפים לכל פיסת מידע וממשיכים לחפש כל הזמן".
לדבריו, הקשר האחרון שלו עם אחיו היה כאשר השניים יצאו ממסיבת הטבע בעקבות האזעקות, וליד מפלסים פסק עימם הקשר. "אנו מחפשים פיסת מידע, תשאלו אותנו, מסרנו פרטים ולקחו ממני בדיקת דנ"א. נמשיך לחפש. בינתיים אנו בחוסר ודאות והתחושות קשות מאוד".

דימה מקרצ'נקו (צילום: אלוני מור)
דימה מקרצ'נקו (צילום: אלוני מור)

ניצן אליקים, מגבעת שמואל, הגיע למרכז קרובי משפחה של נעדריםלנסות לקבל מידע על חמישה מבני משפחת אליקים-ערבה, בהם שני מבוגרים ששהו עם שלושה ילדים בביתם בנחל עוז. הוא סיפר כי בן דודו נועם, בן ה-47, וזוגתו דיקלה היו בבית עם שני ילדיו, דפנה בת ה-15 ואלה, בת ה-8, ואיתם היה תומר, בן ה-15, הבן של דקלה. 

"היה קשר שיש יריות וכתבו שיש צבא. יכול להיות שהייתה כאן הונאה של חמאס, שהעמידו פני חיילי צה"ל, כאשר בפועל הם מחבלים. אחרת, לא נראה לי שאח שלי היה פותח את הדלת, כפי שקרה". עוד הראה ניצן תמונות שצולמו והופצו ברשת של אחיו, זוגתו ושלושת הילדים עם מחבלי חמאס בתוך הבית בנחל עוז. בנוסף, הראה תמונה אחרת של המחבלים עם הבת הקטנה, ככל הנראה בבית בעזה.

"אנחנו מנסים למצוא מידע ולא מקבלים. אין לי טענות, אני מבין שיש אירוע גדול, שיש מלחמה, אבל אנחנו אופטימיים. בתמונה רואים שאחי, אחרי שהוא נפצע, היה לו חוסם עורקים בכתף. זה אומר שחמאס חבשו אותו או שהוא חבש את עצמו והם השאירו את החוסם עורקים, מה שאומר שרוצים שהם ישארו בחיים. אנחנו מחכים לפיסת מידע ואני אופטימי".

ניצן אליקים (צילום: אלוני מור)
ניצן אליקים (צילום: אלוני מור)

כזכור, לפי ההערכות, 3,000 צעירים השתתפו במסיבת הטבע בדרום, כאשר מאות מהם נהרגו או נעדרים ורבים נוספים נפצעו. היו כאלה שהצליחו להימלט ולהיחלץ.

ג'קי להב, מראשון לציון סיפר: "הבת שלי, עמית להב, בת 23, חזרה לפני כשלושה חודשים מהטיול הגדול בדרום אמריקה. היא עמדה להתחיל לימודים אקדמאים לתואר בראשון במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב והלכה עם חברות למסיבת הטבע. לא היו כלל התראות וזה נראה הדבר הכי בטוח".

הוא סיפר כי היה הוא מחפש את בתו מאתמול, וכי הקשר האחרון שלו איתה היה אתמול ב-07:00 בבוקר. לדבריוף היא כתבה לו "יש יריות, אבל לא לדאוג, יש משטרה". הוא סיפר: "שמעתי יריות, קולות של ערבים וירי. הן היו כמה חברות על רכב בדרך היציאה, שמעתי שירו להם על הרכב.
התחלתי לסרוק בכל מקום מהבוקר, התחלתי לחפש בשטח, הגעתי לבתי חולים, חיפשתי ברשימות - היא לא הופיעה. אני ממשיך לחפש, מקווה שיעדכנו אותנו ונדע מה קורה".

סתיו, מקיבוץ בארי, סיפרה בבכי: "שני הוריי מהקיבוץ נעדרים. שמעתי שהיו קולות, אמא סיפרה לי ששמעה דפיקות על הדלת. אבי, שגר בקיבוץ היה בבית. אני מחפשת ולא יודעת מה לעשות".

אבישג יעקב, מהרצליה, סיפרה בקול שבור: "שתי אחיותיי נעדרות, יחד עם האחיין שלי. אחיותיי הן שוהםף בת 29 ושנהב, בת 26. האחיין שלי הוא ליאל ג'רפי, בן 19. "אחיותיי עבדו בהפקה, הן הספיקו להודיע שהייתה אזעקת צבע אדום והן עזבו את המסיבה והגיעו למיגונית באזור רעים. אז הגיע ג'יפ צבאי ומי שעלה ניצל. היו במיגונית 30 איש ולא כולם יכלו לעלות".

אבישג יעקב (צילום: משה כהן)
אבישג יעקב (צילום: משה כהן)

לדבריה, הקשר האחרון איתן היה ב7:40. "הן התחננו שיבואו לסייע להן מהמשטרה והצבא". היא סיפרה כי מאתמול פנתה לכל הגורמים ולא קיבלה תשובות: "הוריי אנשים מבוגרים, אבי נכה. זה נורא, לא ידוע מה גורל בנותיו והנכד שלו. אנחנו במשפחה התפצלנו ומחפשים בכל מקום אפשרי. היינו רוצים לראות שיתוף פעולה. לא מאחלת לאף אחד תחושה שכזו. חשבתי שהמדינה היא המקום הכי בטוח אבל כבר לא. אני כבר לא יכולה יותר לבכות".