"משבת אנחנו חיים בגיהנום ובחוסר ודאות. אנחנו מבקשים מידע ולקבל ודאות", פונה בהתרגשות איציק לביא, אביו של עומרי לביא, בן 25 מרמת גן, שהשתתף במסיבת הטבע ברעים ומאז שבת בבוקר הוא נעדר.

היום החמישי למלחמה: נפסקה אספקת החשמל בעזה, אזעקות בגוש דן ובשפלה
בריק: "זה שהמודיעין לא קלט שחמאס מתכנן מבצע - הפתעת חיי"

"בשבת בבוקר שמענו את האזעקות ובשעה 6.54 התקשרתי לעומרי. הוא אר לי 'מפנים אותנו מהמסיבה'. לא הייתי שקט ומאוד דאגתי ובשעה 7.01 שוב הקשרתי. לא ידעתי שכבר ישנם  מחבלים ואפילו הצעתי שאולי יסתתרו במקום ולא יסעו בעת הירי", משחזר האב את הקשר הטלפוני האחרון עם בנו – "עומרי השיב שהמשטרה לא מאפשרת להם להישאר והוא וחבר שלו הולכים לרכב. ביחד איתם הלכו עוד חברים לכלי רכב אחרים".

בני המשפחה המודאגים המשיכו לנסות ליצור קשר, אבל מאז הם להם מידע מה עלה בגורלו של עומרי. "אני לא יודע אם עומרי נסע ביחד עם חבר שלו ברכב, מאז אנחנו לא יודעים מה קורה", מספר עוד האב – "אחד מהחברים של חבר של עומרי  מצא את הרכב באמצעות איכון לטלפון הסלולארי והרכב נמצא במרחק של כ-700 מטרים".

לאחר שהרכב אותר, אחיו של החבר של עומרי, מצא את הרכב באזור בארי. "לפי הסימנים, כנראה שהרכב נסע במהירות. הזכוכית האחורית היתה מנופצת והיה סולם במושב האחורי. בין מושב הנהג למושב הנוסע לידו היה הרבה דם, סימן של יד מגואלת בדם ופרטים מזהים של החבר של עומרי", הוא מספר עוד על המבצע להתחקות אחר עקבות בנו הנעדר – "אנחנו לא יודעים אם הם נסעו ביחד. מה שאנחנו יודעים זה שהם רצו ביחד לרכב".

איציק לביא מספר על מסע הייסורים שבני המשפחה עוברים מאז. "הקמנו חמ"לים בהרצליה ובצפון ומנסים לדלות כל פרט של מידע. נעזרנו במומחה סייבר והלכנו למרכז משפחות הנעדרים בלהב 433 כדי למסור פרטים מזהים ו-די.אנ.איי. אנחנו כל יום מתקשרים לכל בתי החולים, בתקווה שאולי עומרי הגיע לשם. אבל אין לנו אפילו פיסת מידע".

האב פונה בהתרגשות לרשויות ולכל מי שיכול לסייע: "אנחנו זקוקים לסיוע, לקבל מידע. אנחנו חיים משבת בגיהנום ובחוסר ודאות", הוא אומר בפנייתו הנרגשת – "אנחנו רואים היענות, רבים נרתמו ומנסים לסייע, אבל גם קיבלנו הודעות נאצה מפלסטינים".

עומרי לביא, העובד בחברת פיננסים, עבר להתגורר ברמת גן ולעבוד בחברת פיננסים באזור, לאחר הטיול הגדול בדרום אמריקה.

"הוא ילד מקסים ואנחנו מצפים למידע ומאמינים שהוא חי", הוא אומר עוד.חן, בת משפחתו של עומרי, אמרה עוד: "קשה לתאר את התחושות הקשות, אנחנו חיים בגיהנום. אנחנו זקוקים לסיוע, אין לנו 'שום' פיסת מידע לגביו".