קרן ג'דידי, תושבת אלפי מנשה סיפרה ל"מעריב" על החששות: "יש לנו חשש בהחלט מחדירה של מחבלים וזו פעם ראשונה שאני מכינה ממ"ד. האזור פה, על בסיס קבוע בשבועות שלפני פרוץ המלחמה, יש פה שמירה של כיתות כוננות וגם של חיילים שנמצאים פה בגלל פיגועי הירי לעבר אוטובוסים, זריקות אבנים בכביש 55 בין קלקיליה לאלפי מנשה".
"מבחינת טילים אני לא מודאגת, באזור הזה יש את קלקיליה ואת כולם", ציינה. "אני יכולה לספר על חברה שלי שבעלה בלוחמה והיא והילדים עלו על מטוס וטסו לאתונה. זו בחורה פייטרית שהיא חלק מהחמ"ל שפשוט לא יכלה לשאת יותר את המצב. אין ספק שחדירת המחבלים גרמה פה לרבים לטראומה. בשעה הזאת אנחנו מגלים פעם אחר פעם שאין על אזרחי מדינת ישראל".
תושבת שערי תקווה ארזה את החפצים, לקחה את בתה הצעירה ועברה לאשדוד: "אני מעדיפה לשהות בממ"ד מאשר להיקלע לסיטואציה של חדירת מחבלים ליישוב. זה תרחיש לא קיצוני בימים אלו. המרחק ביננו לכפרים הערבים שחלקם בעייתי או מרחק הליכה ומג'נין לכאן בנסיעה בתוך השטח בכפרים זה חצי שעה לכל המאוחר, כך שהכל יכול לקרות. לא יכולתי להרשות לעצמי לקחת סיכון".
ליפז כהן, תושבת אריאל: "אנחנו בחשש גדול בהחלט. אין לנו נשקים ארוכים. הסיורים פה לא מתנהלים בצורה ראויה וסדורה. היו פה מספר ניסיונות חדירה שבאמת נוטרלו אבל התקשורת מול התושבים היא לא במיטבה. אצלנו כמובן החשש הגדול הוא מחדירת מחבלים, זה לא תרחיש דמיוני".