איתמר מזרחי, מעצב אופנה צעיר בן 24 בן קיבוץ רעים שבמועצה האזורית אשכול, חזר רק לאחרונה לקיבוץ שבו גדל אחרי שש שנים שבהן למד והתגורר מחוץ לקיבוץ כדי לפתוח סטודיו במקום אליו הוא קשור כל כך. בפלישת מחבלי חמאס הרצחנית לישראל בשמחת תורה הוא ניצל מהמוות שלא פסח על הקיבוץ אבל איבד את סבתו האהובה, ורדה הרמתי. "סבתא, בת לניצולי שואה, הגיעה לקיבוץ רעים כצעירה שגדלה בקיבוץ מעוז חיים בעמק הירדן ולא עזבה אותו עד היום.
יממה וחצי, עד יום ראשון בצהרים כשצה"ל פינה את הקיבוץ מניצוליו, היה איתמר נצור בדירה בממ"ד בדירה הסמוכה של חברתו אליו מולטו על ידי כתת הכוננות של הקיבוץ שעות אחרי שהתחילה פלישת המחבלים לקיבוץ. "כתת הכוננות אלה ששה גיבורים שלנו שהצילו לא רק אותנו אלא את הקיבוץ בכלל מאסון גדול הרבה הרבה יותר. דרך החבר שבהודו העברתי לכתת הכוננות הודעה שאנחנו בממ"ד פרוץ והם מילטו אותנו לבית הסמוך של חברות שלנו שם היינו חמישה אנשים בממ"ד אחד בחושך ורוב השעות גם בלי קליטה סלולרית עד למחרת בצהרים".
"לא הרשינו לעצמנו לבכות כדי שלא ישמעו אותנו, עשינו כולנו שתן בקופסה, היינו בלי מים ואוכל, המשיך. "פשוט שמענו את קולות הנפץ והירי של המחבלים והקרבות של כתת הכוננות מולם מבעד לקירות הממ"ד ולא העזנו לצאת, כמו שהם אמרו לנו. כשהקיבוץ פונה ההורים כבר לא היו שם כי נסעו עם אחי עוד קודם לבית החולים סורוקה שם הם נמצאים לידו עד עכשיו ולא ראיתי אותם עדיין. את רוב השורדים מהקיבוץ פינו לאילת אבל אנחנו נסענו לבית משפחה של חברה בעמק חפר וכאן אנחנו נמצאים מאז. עוד יגיע הרגע שבו אתאבל על סבתא ביחד עם אמא שלי אבל עכשיו היא צריכה לחזק את אחי וכולנו מחזקים אחד את השני מרחוק. הבנות שאיתי הן כמו אחיות שלי כי בקיבוץ זאת משפחה לכל דבר".
התרעות פיקוד העורף