שבת הארורה של ה־7 באוקטובר, עת אלפי המחבלים פרצו לגבולותינו וטבחו בתושבי עוטף עזה, התגלתה התושייה, התעוזה והגבורה של כיתות הכוננות האזרחיות ביישובים שבמשך מספר שעות, עד בוא כוחות הצבא והמשטרה, הגנו על התושבים ולחמו במחבלים. מאז, בימים האחרונים, יותר ויותר ערים ומועצות אזוריות שאינן צמודות לגבול מקימות כיתות כוננות לעת הצורך. יש לציין כי השבוע התקיימו בוועדה לביטחון לאומי שני דיונים בנושא שבהם עלה הצורך לחמש את כיתות הכוננות, להגדיל את מספרן וכן לחמש אזרחים פרטיים שיוכלו להוציא רישיון לנשק בקלות.

כיתת כוננות ראשון לציון (צילום: דוברות ראשון לציון)
כיתת כוננות ראשון לציון (צילום: דוברות ראשון לציון)

השבוע נשלחה לתושבי תל אביב הודעת SMS שבה הודיעה העירייה על גיוס כוח לכיתות כוננות בעיר, נוסף לכוחות הביטחון השונים שאמונים על הביטחון בעיר. חנן פרץ, מנהל אגף סל”ע (הסיירת לביטחון ולשיטור עירוני) בעיריית תל אביב־יפו מסביר: "יש לנו שלושה מסלולי התנדבות שהעירייה מעורבת בהם בצורה כזו או אחרת. בצורה הישירה אנחנו מגייסים מתנדבים ישירות אלינו, משהו שהתחלנו לאחרונה, מצרפים אותם לניידות שלנו, מציידים אותם באמצעים שונים של האגף ומאפשרים להם לעבוד עם הרכבים הפרטיים שלהם, להסתובב בשכונות שלהם בתיאום עם המשטרה. בצורה העקיפה, פיקוד העורף מגייס בימים האחרונים בצווי 8 אנשים לכיתות כוננות ברשויות מקומיות בקווי התפר ובערים מעורבות שאנחנו נכללים בהן. עד כה הגיעו אלינו 700 פניות מאנשים שמעוניינים להצטרף לכיתות הכוננות הללו. פיקוד העורף צריך לקלוט את מי שמתאים לדרישות, לחמש אותם בנשק ולהגיד להם להיות מוכנים לשעת כושר והתפתחות בעיר. אנחנו מסייעים בתיווך ובפרסום. אפיק נוסף הוא הקמת משמר השכונה, בשיתוף פעולה עם המשטרה, של אנשים שרוצים להתנדב, כשההיענות בימים האחרונים גדולה מאוד".

מה מידת ההירתמות לכיתות הכוננות?
"יש הירתמות מטורפת של מאות אנשים, ואנחנו עוד מסננים. מניסיון, מגיעים הרבה ולא הרבה נשארים כשהמצב נרגע. החשיבות של כיתת כוננות בתל אביב ובכל עיר היא להציג יותר נוכחות, בולטות והרתעה לגורמי הטרור מלבוא ולפגע. אם חלילה יש אסון אז יש כוח עזר נוסף וזה חשוב מאוד".

גם בהרצליה החליטו על הקמת כיתות כוננות בעקבות המלחמה. "למעשה מעבר לכוח המשטרתי והשיטור העירוני שקיימים בעיר, עלה הצורך, כתוצאה מהאסון שקרה לנו ב־7 באוקטובר, להקים כיתות כוננות", מסביר בועז מייזל, ראש מנהל התפעול של עיריית הרצליה. "מדובר בשיתוף פעולה של פיקוד העורף והמשטרה בגיוס כוננים לכיתה במסגרת שירות במילואים שלהם בצו 8 להגן על תושבי העיר שלנו. אותם אנשי כוננות מצוידים בכלי נשק ומשמשים ככוננות בעת הצורך בעיר. בהתחלה נתנו לנו 16 תקנים שכאלה אך עכשיו השגנו אישור ל־50. אנחנו מביאים את נתוני המתנדבים לכיתות לפיקוד העורף והוא מאשר אותם. אנשי הכיתה יסתובבו במרחב הציבורי וישרו ביטחון על האזרחים, הם יסתובבו בנקודות ריכוז של אנשים ובמידה שחס וחלילה יקרה אסון נוראי כמו שקרה בעוטף, למרות שאני לא מאמין, יהיה כוח שיוכל לתת תגובה מהירה בעיר הרצליה".

"התושבים דואגים"

עופר בן אליעזר, ראש המועצה המקומית רמת ישי, מציין כי כבר בבוקר שבת הנוראי, נרתמו תושבי המועצה להקים כיתת כוננות מאולתרת. "מהר מאוד הבנו ש'אם אין אני לי, מי לי', עם כל הכבוד לצבא ולמשטרה, כמובן", הוא אומר. "התחלנו לנסות לבדוק איך העניינים עובדים ובשלב ראשון תושבים יקרים שמחזיקים בנשק התייצבו לכיתה שהיא לא מוגדרת ומסודרת אלא משהו מיידי. במקביל פנינו למשטרה ולפיקוד העורף לסייע לנו בהקמת כיתות כוננות, וקיבלנו היענות של אזרחים, בעיקר חי"רניקים שיש להם מושג בלהחזיק נשק, וגייסנו אותם לנושא על פי הקריטריונים הראשונים של הצבא. כל כיתת הכוננות קיבלה צו 8, התחיילה, קיבלה נשק ומדים ויש לנו סמג"ד בגולני שמפקד עליה. כולם תושבי רמת ישי ומפטרלים ברמת ישי וכפופים למועצה המקומית וליקל"ר (יחידת הקישור לרשות של פיקוד העורף - ד"פ). במקביל אנחנו מקימים כיתת כוננות נוספת יחד עם המשטרה והמטרה היא להשרות ביטחון על תושבי רמת ישי ולהיות מוכנים לכל אירוע טרור צפוי".

כיתת כוננות רמת ישי  (צילום: דוברות רמת ישי)
כיתת כוננות רמת ישי (צילום: דוברות רמת ישי)

"אתה תרים גבה כשתשמע את הסיבה שבגללה הקמתי בראשון לציון כיתות כוננות", אומר ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך. "ברגע שראיתי שהתחילו מאז שבת שעברה לקום לי מיליציות בתוך העיר שרצו להתארגן עם נשק ולהתחמש, הבנתי שעדיף לי לחבק את האירוע הזה, למסד אותו ולהקים כיתות כוננות בפיקוח כדי להגן על התושבים בצורה יותר יעילה ונכונה".

לדברי קינסטליך, הכיתות מוקמות על רקע הלחץ והדאגה של תושבי העיר: "אני רואה את התושבים דואגים וחוששים ומרגע שפרסמנו את הרצון להקים כיתת כוננות, המוני תושבים באו עם הנשק האישי שלהם, הגיעו גם כאלה בלי נשק. שכרנו עבורם רכבים, אפודים ומכשירי קשר שמחוברים למשטרת ראשון לציון. אם יש נקודת אור בכל האירוע הזה היא לראות את כל המתנדבות והמתנדבים שרוצים להצטרף לכיתות. קיבלנו מעל 750 פניות מאנשים שרוצים להצטרף. יש אצלנו בלי סוף אזעקות ונפילות רקטות והכיתות הללו הן עוד כוח שנמצא בשטח ושומר על החוסן הנפשי של התושבים, שהוא חשוב לא פחות מכל דבר אחר".

מי מרכיב את כיתות הכוננות?
"אנשים העומדים בקריטריונים שפיקוד העורף והמשטרה הציבו, מכל הגילים, צעירים ומבוגרים, בוגרי סיירת ויחידות מובחרות. הכל מהכל. הכיתות מחולקות לפי רובעים מסודרים. חשוב לי לציין את תושבי העיר דודו כהן ומאור חמו, מתנדבים שמתכללים את כל הכיתות".

"הצורך בהקמת כיתות כוננות עלה כשראינו מה שקרה בעוטף עזה, מקום שבו אגב שירתי כשנה במהלך שירותי הצבאי, והבנו את החשיבות של זה", מספר רפאל מכלוף, אחראי כיתות הכוננות במועצה האזורית נחל שורק. "באותה שבת התושבים שלנו איבדו את תחושת הביטחון בעקבות הטבח. היא התרסקה. מבחינתם בכל רגע נתון יכול לבוא טנדר של חמאסניקים ולהתחיל לירות. גם אנחנו, כמחלקת ביטחון במועצה, הבנו שאנחנו חייבים להקים כיתות כוננות ולתת את המענה המקסימלי לתושבים במידה שנצטרך. ברור שאנחנו סומכים על צה"ל והמשטרה, אבל האירוע עשה לנו סוויץ' בראש והוביל אותנו להבנה שאנחנו גם צריכים לדאוג לעצמנו ומיד במוצאי שבת של ה־7 באוקטובר התחלנו בגיוס צוות לכיתות. כאן חשוב לציין את ההירתמות של פיקוד העורף והמשטרה לסייע לנו בכך. יש תושבים רבים שרצו להצטרף אבל לא עמדו בקריטריונים. רוב אנשי כיתת הכוננות אצלנו הם מתנדבים ממג"ב. מה שעשינו עם החמושים שלא היו בצבא ולא יכולים להיות בכיתת כוננות הוא הצבתם בכניסה ליישובים עם נשק במשמרות שמירה מסודרות. המטרה שלנו היא למנוע כל מצב של חדירת מחבלים למועצה".

"מכפיל כוח"

"החלו יוזמות של מספר תושבים בעיר להקמת כיתת הכוננות, כשבמקביל הייתה יוזמה של ראשת העיר יעלה מקליס מול חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, להקים כיתת כוננות", מספר גם אריאל גרג'י, מנהל אגף ביטחון, אכיפה וחירום בעיריית יהוד־מונוסון.

מה החשיבות של כיתות כוננות עירוניות בעיניך?
"בעיניי החשיבות אדירה כי זה מכפיל כוח באגף הביטחון, וגם עבור משטרת ישראל, ומסייע בחיזוק העורף. יש היענות רבה ואנשי כיתת הכוננות מקבלים נשקים ארוכים. המטרה היא להגביר את תחושת הביטחון אצל התושבים וכמובן לספק תגובה ראשונית במידה שיהיה אירוע חירום בעיר".

גם בעיריית פתח תקווה החליטו השבוע על גיוס תושבים לכיתות כוננות ככוח עזר לכוחות המשטרה ואגף הביטחון העירוני. "עם פרוץ המערכה בדרום, העירייה פעלה לפתיחת כיתות כוננות בעיר, אשר יעבו את מערך האבטחה וכן יאפשרו לתושבים להיות חלק מהמערך ובכך להעלות את תחושת הביטחון בימים אלו", מסביר ראש העיר רמי גרינברג. "לקריאה של העירייה לפתיחת כיתות כוננות נענו מאות תושבים. בימים אלו החלו לפעול למעלה מעשרה צוותים של מתנדבים ואנו פועלים כל העת להכשיר צוותים נוספים בהתאם להנחיות המשטרה ולרישומים הנדרשים לנושאי נשקים".