"חשוב לי לציין שאנחנו קיבוץ ניר עוז. שכחו אותנו, אם זה הצבא, אם זו המדינה. ניר עוז יושב בדיוק בין קיבוץ מגן לקיבוץ נירים", אמר. "אנחנו קיבוץ של 450 נפשות, יצאנו 160 מהקיבוץ".
מאור תיאר את שהתרחש: "היה לנו צבע אדום ב-06:30, אני ואשתי הכנסנו את הילדים לממ"ד, במקביל הייתה לנו ילדה אחת גדולה שישנה אצל סבתא בקיבוץ, עם עוד נכדה. ב-07:15 קיבלנו הודעה שיש מחבלים בקיבוץ בלבוש מדים ליד המרפאה. היינו בטוחים שזה עוד סבב קטן ויוצאים מהממ"ד עוד כמה דקות, ואז אשתי אמרה לי 'תביא מהר את האקדח'".
"בשעה 09:00 התחילו הודעות 'הם אצלי, שורפים לי את הבית, שמישהו יעזור לי, אני פצוע, תשלחו מישהו, ואין את מי לשלוח'. אז הבנתי את האירוע. ב-09:20 שמעתי רעש חזק אצלי במרפסת, ואז אמרתי לאשתי 'אני חייב לצאת, אין לי ברירה, לפחות אתם תשרדו'. יצאתי מהממ"ד, ראיתי מהחלון של השירותים במרפסת בין 10 ל-15 מחבלים".
"באינסטינקט רציתי לירות עליהם, איכשהו עצרתי ברגע האחרון, אמרתי, 'אעשה להם מארב בתוך הבית, מי שייכנס אני אירה בו'. למזלי הייתה לי פלדלת והם לא הצליחו לפתוח אותה, ואז אחד המחבלים נכנס דרך החלון, איך שהוא הוציא את הראש, התקדמתי אליו ונתתי בו שתי יריות. מטווח כמעט אפס הוא נפל החוצה", שיתף.
"הוא נפל, ואז עוד יותר נהייתה המולה בחוץ. הגיעו עוד לוחמים, ירו לי על הבית, זרקו לי עוד רימון, רצתי לאותו מקום, התחבאתי, במקרה הזה הוא לא התפוצץ, אחרי זה יצאתי עוד הפעם, ראיתי עוד רימון, רצתי לאותו מקום, כל הזמן הזה, זה בערך שעה וחצי", הסביר. "אחרי שהייתי ברימון השלישי והתחבאתי בשירותים, הם שינו אסטרטגיה, הם באו אליי מאחורה, איך שאני ראיתי שהם מסתודדים לי בחדר שהתחבאתי, לא חיכיתי הפעם שייכנסו, ישר הפעלתי עליהם את כל המחסנית שהייתה לי, מה שנשאר".
"ואז נזרק לי רימון לתוך החדר ורצתי מהר למבואה של הממ"ד, התפוצץ, לקח לי זמן להתאושש מהרימון הזה, איכשהו יצאתי לכיוון החדר, אני ראיתי שזרקו לי בקבוק תבערה, המזרן התחיל להידלק, התחלתי להילחץ. באיזשהו שלב, עצרתי את עצמי ואמרתי 'עדיף שהבית יישרף ואני אכנס לממ"ד'. חזרתי לממ"ד, צעקתי לאשתי, 'תפתחי לי', היא לא האמינה שאני חי", סיפר.
"מספר דקות צעקתי לה, בסוף היא פתחה לי והופתעה בכלל שאני חי. נשארנו בממ"ד, השריפה כנראה כבתה. אחרי שעה-שעתיים, הם חזרו אליי הביתה, ירו לי על דלת הממ"ד מרחוק, כנראה לקחו את הגופה של המחבל ואז שרפו את הבית עד היסוד", הוסיף.
בהמשך, סיפר על הגעת כוח הימ"ס, שכמעט הרג אותו בטעות. "אמרתי לאשתי 'אנחנו נמתין' (בממ"ד), שמנו מגבת בדלת, אמרתי לאשתי 'נחכה כמה שאנחנו יכולים, כי אם נצא מהחלון, בטח מכוונים עלינו קנה'. המתנו כמה שיכולנו, כבר היה שלב שלא יכולנו להמתין. אשתי אמרה לי 'אנחנו חייבים לצאת', פתחתי חלון, אשתי הוציאה את כל הילדים, איך שעמדתי על אדן החלון, הגיע כוח ימ"ס".
מאור המשיך לספר על שאירע: "יש עוד הרבה סיפורים במקביל, הבת שלי הייתה אצל סבתא, והסבתא, אישה בת 70, נאבקה עם המחבלים שעות על הידית, וירו לה בדלת, הכדור עבר לתוך הממ"ד, בנס עבר לידה. היא הצליחה לעמוד מולם, והבת שלי אמרה לי 'בוא תציל אותנו, סבתא לא מצליחה להחזיק', אמרתי לה 'מי שיוצא מת'. עברנו לינץ', כיתת הכוננות שלנו נלחמה כמו אריות. אלה היו נחילים של אנשים".
התרעות פיקוד העורף