סבתא ורדה נטמנה בחטף. שיירת האבלים נכנסה בבהילות דרך השער האחורי של בית הקברות ברעים. ההספדים נישאו עוד קודם, תחת השמיים הבטוחים של משאבי שדה. הארון הורד באחת, כוסה בדחיפות, הזרים הונחו בזריזות. כשהסכנה אורבת, קוברים והולכים. כעבור רבע שעה היו כולם מחוץ לגדר. “לוויה ברמת הצ'יק־צ'אק", אמרה לי הנכדה נועה.
ביום ה־12 להירצחה התחילה ורדה הרמתי את המסע הביתה. ארונה הובא מהמרכז לזיהוי חללים בבסיס שורה ברמלה למשאבי שדה, כ־50 ק"מ ממעגל האש. מפונים מרעים הגיעו באוטובוס מאילת. מספידים רבים דיברו על נפקדותה, על הריק הגדול שהשאירה. נועה בחרה להעלות קווים לדמות האישה שהייתה. לשוחח יותר על 81 שנותיה ופחות על 4 שניות קִצה.