בין רבבות הישראלים המגייסים למילואים בימים אלה יש גם כמה מלאכים מתנדבים של עמותת "עזר מציון" שגויסו בצו 8 אבל ממשיכים לסייע וללוות את הילדים חולי הסרטן שמבחינתם המלחמה בחוץ מתנהלת במקביל לטיפולים ולהתמודדות האישית שלהם.
העזתים מנסים להימלט מבית החולים: בתגובה - החמאס יורה עליהם
אחיו של סנוואר על הכוונת: הפשיטות של חטיבה 7 בלב הרצועה | תיעוד
יומי דז'ילובסקי ומאור כהן מסייעים ומלווים את הילדים חולי הסרטן יום יום, וגם בתוך ימי המילואים המורכבים והקשים הם לא מוותרים על הילדים והחיבוק שהם מעניקים להם.
"איש הלגו" של העמותה, מאור כהן, שהשתחרר כבר מצה"ל גויס בצו 8 ומשמש כקצין נפגעים ומלווה משפחות של החטופים, וממשיך להגיע בכל זמן שיכול לבתי החולים ולהעניק ערכות לגו ולהעלות חיוך על פניהם של הילדים שמבחינתם ההתמודדות עם המחלה לא נעצרת בגלל שהתותחים רועמים.
מנהל המחלקה לילדים חולי סרטן בבית אורנית של עזר מציון, יומי דז'ילובסקי, גוייס מאז פרוץ הלחימה לאחת המשימות המורכבות והקשות שיש במתחם זיהוי החללים שורה. למרות זאת, כמעט מדי יום – הוא ממשיך להגיע לבית אורנית, עוד לפני שהוא נוסע למשימה הקשה, כדי להמשיך לסייע ולוודא שכל ילד זוכה למעטפת החמה ביותר שיש.
שניהם אנשים אופטימיים וחזקים שמלווים בשגרה ילדים במצבים קשים, וכעת מנתבים את הכוחות שלהם לעשייה נוספת. בית אורנית הפך בשבועות האחרונים גם למקום אירוח למשפחות שלמות מהדרום שאחד מהילדים או בן משפחה חולה בסרטן. הם אינם יכולים לחזור הביתה ומקבלים מעטפת משפחתית וחוויה מיוחדת בבית אורנית, כשיומי נמצא ומסייע שם גם עבורם.
מאור מספר: "מבחינתי כל ילד שאנחנו מלווים בעמותה הוא כמו הילד שלי. ברור שגם אם הצבא זקוק לי אני אתגייס ואסייע בכל מה שאפשר, אבל אעשה כל מה שאני יכול עבור הילדים גם בתקופה המורכבת הזו. אני רואה אותם בבית אורנית, בבתי החולים ובכל מקום שהם נמצאים.
לראות אותם מחייכים כשהם מקבלים את ערכת הלגו זה הניצחון הגדול שלנו בימים האלו. זה ניצחון הרוח של עם ישראל. העם הזה מתגייס בחירום ובשיגרה- כולם למען כולם. ערבות הדדית היא זו שמספרת את הסיפור של העם שלנו."
יומי מוסיף: "בתחילת המלחמה, העבודה היתה מסביב לשעון ולא הצלחתי כמעט להגיע ולראות את הילדים מקרוב. בשבועיים האחרונים, למרות הגיוס בצו 8 והעבודה הקשה בשורה, אני משתדל להגיע מדי יום לכמה שעות לבית אורנית של העמותה כדי להיות שם עם הילדים כמה שאפשר.
מבחינתם של הילדים – המלחמה לא עוצרת את ההתמודדות עם המחלה ואנחנו חייבים להיות שם בשבילם. כדי שהם ירגישו כמה שאפשר בבית ויצליחו להעביר את התקופה המורכבת הזאת עם כמה שיותר רגעים משמחים".