חברו הטוב, אושר פרץ, מספר על דמותו הייחודית של סרגיי: ״סרגיי היה בחור מדהים, איש עם לב ענק. הוא עבד כמתווך נדל״ן ותכנן להציע נישואין לחברתו מאי בסיום המלחמה. הוא נולד באוקראינה ועלה לארץ עם הוריו בגיל 9. הכרנו לפני כ-8 שנים, ומאז נהיינו משפחה לכל דבר. הוא היה מתארח אצלנו בכל חג ובכל ערב שישי. הוא היה חלק מהמשפחה, והיה עבורי בפרט כאח גדול בכל זמן ובכל סיטואציה שהייתי צריך אותו. הוא היה שם לא רק עבורי - אלא התייצב לכל מי שהיה זקוק לעזרה, בדיוק כפי שהיה הראשון שהתייצב והתגייס לשירות המילואים״, מספר.
״להוריו, שכבר מבוגרים מאוד ובקושי דוברים את השפה העברית, הודיעו אתמול על נפילתו. קשה להם מאוד, והוא גם היה היחיד שמטפל ועוזר להם בכל״.
הוא מספר על הרגעים שגילה על כך שסרגיי נפל בקרב: ״היום אני עברתי את הבוקר השחור ביותר בחיי, עם גילוי הידיעה שהוא אינו בין החיים יותר. הוא נפל למען קידוש השם ושמירה על הגנת המולדת״, אומר בכאב. ״בפעם האחרונה שנפגשנו, הוא כאילו ידע שהולך למות, וסידר הכול כדי שבאפטר שאליו יצא, נשב במקומות שהוא אהב בילדותו בחולון. הוא הראה לי ולשאר החברים הטובים איפה הוא גדל, את ביתו הקודם, וישבנו בבר השכונתי שכל החיים הוא סיפר לי ולחברים עליו. כשישבנו שם, כל החבר׳ה, במקום שהוא כל כך אהב, זו הייתה ממש הסעודה האחרונה שלנו יחד״.
״דיברנו על התוכניות שלו לעתיד, שיש לו חלומות גדולים שהוא מחכה להגשים לאחר המלחמה, כולל הצעת נישואין לבת זוגתו״, סיפר. ״הוא שלח לי הודעה בשישי לפני שנכנס לרצועת עזה, וכתב שהוא אוהב אותי הכי בעולם ושלא יהיה זמין. רק לא היה לי מושג שזה יהיה כך לעד. הוא אחי הגדול, שתמיד ילך וילווה אותי לכל מקום. לא אשכח אותו לעולם, אני אוהב אותו לנצח״, הבטיח חברו בכאב.
ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן ספד לבן העיר: ״קיבלנו בערב שבת את הבשורה הקשה על מותו של סרגיי שלנו, ונציגים של העירייה ביקרו בבית המשפחה כדי לתמוך בהורים ברגע הקשה מנשוא. סרגיי היה לוחם בנשמה ואהב מאוד את קרית שמונה ואת מדינת ישראל. כואב הלב להיפרד מצעיר אמביציוני מלא חלומות שאותם לא יזכה לממש. אנו מחבקים את המשפחה בשעתה הקשה".
התרעות פיקוד העורף