"קבלת ההחלטות, אני יודע שזה יישמע קצת אולי צורם, חייבת להיות מאוד קרה ביחס לרגשות שזה מביא", אמר תחילה שחר.
הוא המשיך והדגיש: "אני אומר את זה כי משא ומתן בסופו של דבר זה תהליך ארוך שיש בו עליות ומורדות. הוא הרבה פעמים מאוד מתסכל. אנחנו מדברים על הדברים מהיבטים רגשיים, אנחנו רוצים את הילדים כאן ועכשיו. הצד השני, האינטרסים שלו הם שונים, לכן נדרשת פה קבלת החלטות מאוד לא פשוטה".
לדבריו, "מדינת ישראל לא יכולה עכשיו לעצור ולהגיד 'בואו נעצור את הדברים, נלך אחורה ונתחיל לנהל משא ומתן'. מה כן? אני חושב שהיום בצד השני מבינים שמדינת ישראל, חלק מתהליך ניהול המשא ומתן שלה, זה להגיד 'אנחנו לא נחדל ולא נעצור עד שאתם לא תבינו שאתם צריכים לשחרר את הדבר הכי חשוב לנו'. נכון שזה נותן להם עוצמה, מצד שני, בסוף הם נחבטים".
"מתוך הניסיון שלך בניהול משאים ומתנים, בסוף צריך לוותר על מישהו. איפה השיקולים נכנסים כאן?", נשאל. "זו באמת שאלה קשה ומורכבת. כשאנחנו נכנסים למשא ומתן, זה לא משנה אם זה על בני ערובה או משא ומתן עסקי, כל משא ומתן, אנחנו חייבים להניח הנחות"', השיב.
"הנחת הבסיס שלנו, וזה נכון גם לגבי החטופים, זה שהם בריאים ושלמים ומישהו אחראי עליהם. כלומר, אם אנחנו נגיע לתוך התהליך מראש ונגיד לעצמנו 'אנחנו מוותרים על חלק מהאנשים או על חלק מההישגים', אנחנו מהר מאוד נהיה במדרון חלקלק שאנחנו כל הזמן נצטרך לוותר. לכן התשובה לשאלה המאוד קשה הזו והמאוד מורכבת היא שמדינת ישראל מנהלת או תנהל משא ומתן בהנחה בסיסית שכל החטופים חוזרים בריאים ושלמים הביתה. זה ואין בלתו", סיכם.
התרעות פיקוד העורף