"אמא שלי חברת קיבוץ נחל עוז כבר 49 שנים. בסוכות של 74 הגענו לקיבוץ ובסוכות 23 חטפו אותה. למעלה מחמישה שבועות היא נמצאת בעזה", שיתף בראיון ל"מעריב", אורי רביץ בנה של אלמה אברהם, בת ה-84 שנחטפה מביתה בנחל עוז. הבוקר (שני) הוא השתתף בוועדת הקליטה של הכנסת: "אני מתקשה להאמין שמצבה הבריאותי טוב בשבי, אנחנו מאוד דואגים. הייתי פעמיים בצלב האדום, הם לא הצליחו לבקר אותה".

חגורות נפץ ומטענים: התחמושת הימית של חמאס ממשיכה להיחשף
השר כהן: "הלחץ על ישראל גובר, החלון המדיני - שבועיים עד שלושה"

"בצלב האדום טוענים שהחמאס לא נותנים להם גישה, אני מבין את המורכבות, אבל זה התפקיד של הצלב האדום. הם יכולים לעשות יותר מאמץ, בשביל זה הם קיימים. התפקיד שלי זה לנסות להחזיר את אמא שלי". הוא הוסיף: "כל הפסקה הומניטרית כזו או אחרת מבלי שתהיה עסקה - זו לא פעולה נכונה. יכול להיות שזה כן מותנה, אני לא מאורע בכל הפרטים. הפסקה - תמורת עסקה.

בהתחלה נכנסה הרבה עזרה הומניטרית מבלי להעניק עזרה הומניטרית לחטופים שלנו. יש שם הרבה אנשים שזקוקים לטיפול, לא רק אמא שלי, אנשים שנחטפו פצועים, אנשים מבוגרים, ילדים. אין זמן, חייבים להחזיר אותם הביתה, ככל שהזמן חולף יש אנשים, כמו אמא שלי שהסיכוי שלהם לחזור פוחת. המדינה הפקירה אותם, הם נחשפו לזוועות, אזרחים נחטפו, נרצחו, נפצעו. היא לא דואגת להחזיר אותם".

 אלמה אברהם ובנה (צילום: באדיבות המשפחה)
אלמה אברהם ובנה (צילום: באדיבות המשפחה)

עוד שיתף: "התקשרו אליי היום מקופת החולים של אמא שלי כדי לקבוע לה תור שביטלו לפני קצת יותר משבועיים, בגלל שהיא לא ענתה להם, הם התקשרו אליי - אמרתי להם 'אמא שלי חטופה', איך יכול להיות שמתקשרים לברר למה אמא שלי לא עונה? זה לא משהו שאנחנו צריכים להתמודד איתו".

"זה מאוד מטלטל. אתה חושש לגורל היקרים לך. אנחנו רוצים שיגיעו לעסקה ושיחזירו אותם כבר. אי ודאות מה הולך להיות, כל החטופים צריכים לחזור הביתה. המדינה כשלה בהגנה עליהם ועכשיו היא כושלת, כישלון מטורף בלהחזיר אותם. אתה שומע בתקשורת על עסקאות אבל זה בעיקר אי ודאות. אתה לא יודע מה לוחמה פסיכולוגית ומה אמיתי. חייבים להחזיר את כולם הביתה וכל השאר אחר כך. איך חברי כנסת לא יוזמים בעצמם פגישה איתנו?"

בשבת, ה-7 באוקטובר שיחזר: "התעוררתי מהאזעקות, ראיתי שיחות שלא נענו מאמא שלי. חזרתי אליה היא סיפרה שיש חדירה, דיברנו כמה פעמים. גם אח שלי גר בקיבוץ.  השיחה האחרונה שלי איתה הייתה ב 10:30, היא סיפרה שהיא שומעת קולות ירי. מאז לא הצלחתי יותר ליצור איתה קשר. אחרי שעות ארוכות של חילוץ, הם עברו בבית של אמא, הכל היה הרוס, הממד פרוץ. ביום ראשון ראיתי את אמא שלי בתמונה בטלגרם שחוטפים אותה לעזה על אופנוע".