במהלך דיון בכנסת שהתקיים ביום שני נחשף כי מספר מבלים במסיבת הטבע בקיבוץ רעים, שחזו בזוועות הטבח בשבת השחורה, אושפזו בכפייה בעקבות מצוקה נפשית משמעותית. עורך הדין דניאל רז, הממונה הארצי על תחום האשפוז הכפוי ומעמד אישי בהנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, התייחס היום (רביעי) לדברים בשיחה עם ענת דוידוב ואודי סגל ב-103FM.
בצל הלחימה: כמה מהציבור הישראלי תומכים בסיפוח הרצועה?
"הקיצוץ לא מספיק": בנק ישראל הולך על הראש של סמוטריץ'
"מספר אנשים שנפגעו באופן ישיר מהמלחמה אושפזו בכפייה, בין אם זה היה מהמסיבה ברעים, שגם זה היה לנו כמובן ובין אם אלה היו אנשים מהקיבוצים או המושבים בעוטף שראו באמת דברים קשים במו עיניהם, ובשל כך מצבם הנפשי הידרדר. בחלק מהמקרים הגענו לקצה שהם אפילו אושפזו בבית חולים פסיכיאטרי", סיפר.
לדבריו, "אנחנו מייצגים מדי שנה 6,000 הוראות אשפוז בכפייה ב־14 אלף דיונים, ב־400 ערעורים, זאת אומרת, אנשים מאושפזים בכפייה והם במצב רגיל, הרבה מדי לדעתי, מדי שנה. מה שקרה במלחמה, שבחלק מהמקרים אנשים הגיעו באמת למצבים מאוד מאוד קשים. אני אגב רוצה לציין, זה לא אומר שהאשפוזים היו מוצדקים או לא, בחלק זה לא היה מוצדק, בחלק כן, אבל שאלת השאלות בנושא הזה, זה האם היה ניתן לקבל טיפול עוד לפני כן. בחלק מהמקרים אני משוכנע שהיה ניתן למצוא חלופה אחרת, פתרון אחר, בוודאי טיפול יעיל יותר כבר מתחילת הדרך, על מנת למנוע את ההידרדרות שבחלק מהמקרים אנחנו ראינו שהובילו אותם למצב של אשפוז".
רז הסביר: "בשביל לאשפז בכפייה צריך הוראת אשפוז של הפסיכיאטר המחוזי שמתבסס על נתונים שהוא מקבל מכל מיני גורמים, זה יכול להיות מהמשפחה, מעובדים סוציאליים, מהמשטרה, שבעצם בן אדם גם מתמודד עם מצב פסיכוטי וגם מסוכן לעצמו ולאחרים ברמה העובדתית ושיש קשר בין הדברים. בחלק מהמקרים אנחנו משחררים אנשים כי אנחנו מוכיחים שהם לא מסוכנים עובדתית. מה שקרה לנו באחד מהמקרים, הוא שהייתה אובדנות בגלל המלחמה והיא לא קשורה לבריאות הנפש. זאת אומרת, אותה אישה לא הייתה צריכה בכלל להיות מאושפזת בכפייה מלכתחילה, אלא היה צריך למצוא פתרון אחר".
"דווקא בנקודות האלה, כשאני רואה בחומר הרפואי שהם מצרפים אליי, שבן אדם הוא לא במצב פסיכוטי, או שבאחד התיקים שהוא פסיכוטי, אז עם כל הכבוד, או שהוא פסיכוטי או שהוא לא פסיכוטי, ולכן באותו מקרה הצלחנו למנוע את האשפוז. זה ברמה הרפואית. לגבי רוב השחרורים שלהם, לא בגלל שהוא חולה או לא חולה, אלא בגלל שהוא לא מסוכן. גם אם בן אדם מאוד חולה זה לא אומר שהוא מסוכן, יכול להיות שאנחנו נוכיח שהוא לא ניסה לפגוע בעצמו או לא ניסה לפגוע באחרים על ידי ראיות, ואז אומרים - 'הבן אדם חולה, צריך טיפול, אבל הוא לא צריך להיות במחלקה סגורה, בתנאים קשים, שזה מה שקורה היום, בניגוד לרצונו'", הוסיף.
היו דיבורים כאלה שבמסיבה ברעים, מכיוון שזו הייתה מסיבת טבע, מוזיקה, שבה בדרך כלל אנשים צורכים אלכוהול, והרבה פעמים גם סמים - הפער בין המצב הנפשי שלהם בלילה, לבין התופת שהייתה בבוקר, שכל אדם נורמלי, גם בלי שום השפעה של חומרים, זה היה אירוע נוראי שקשה לראות אותו ולהכיל אותו, אבל דווקא בגלל שאולי הייתה השפעה כזאת של חומרים, יצרה מצב עוד יותר קשה של התמודדות נפשית. עד כמה אתה יכול לאשר שזה באמת היה המצב?
"בחלק מהמקרים זה בהחלט היה המצב ובחלק מהמקרים זה לא היה המצב. אני רוצה להגיד שגם היו לנו מקרים שמישהי שראתה את המוות במו עיניה, לא קשור למסיבה ברעים, וראתה איך שרוצחים מישהו מבני משפחתה, וניסתה לפגוע בעצמה, לשים קץ לחייה, ובפועל היא לא הייתה פסיכוטית ולא היו שום סמים ושום דבר. אנחנו כבר קיבלנו שני מקרים של אנשים שמעולם לא היו במערכת הפסיכיאטרית, אבל בגלל המלחמה, ואגב, גם אם הם לא היו מעורבים באופן ישיר במלחמה - הם כבר אושפזו בכפייה, כי זה משפיע על כולנו, אז בוודאי ובוודאי על מתמודדי הנפש".
"נפגשתי עם הורה ששתי בנותיו סגורות בחדר ולא מקבלות שום מענה טיפולי", סיפר רז. "אם לא ניתן לאותם אנשים, במיוחד אחרי מה שעברו, גם אם זו המסיבה ברעים וגם אם זה במקומות אחרים, את הטיפול הנפשי המיידי, אנחנו נמצא אותם לפעמים במצבים הרבה יותר קשים. אחרי הקורונה הייתה לנו עלייה משמעותית של אנשים שאושפזו בכפייה ואני צופה שזה אפילו יהיה יותר חמור, לאחר שכמובן ננצח את המלחמה".