עם איריס חיים, אמו של יותם חיים בן ה־28, שוחחתי לראשונה ב־7 באוקטובר בשעת צהריים. היא ענתה לי מהממ"ד באור הנר, כשבנה יותם היה בכפר עזה. “אמא, אני נשרף", הוא כתב לה, ולאחר מכן שרר השקט.
אחר כך התברר כי יותם נחטף לעזה. בשבוע שעבר פגשתי את איריס בהרי ירושלים השקטים, ודיברנו על הכמיהה שמלווה אותה במשך 49 ימים ארוכים, שרק ישוב, ועל השיחה ההיא, ביני לבינה, בשבת השחורה. “באותו היום אנשים שלחו לי הודעות שהם מקווים שהכל בסדר. במקום לענות, במקום לדבר איתם, שלחתי לכולם את הכתבה שפרסמתם ב'מעריב'", היא אומרת.
“כתבתי לו שגם אני בממ"ד", היא אומרת. “זאת הייתה פעם ראשונה שאני חווה דבר כזה, צבע אדום כל שנייה. כיפת ברזל בדרך כלל משתלטת על הדבר הזה, אבל הפעם היא לא השתלטה, כי היו המון. רביב כתב ‘יום כיפור 2'".
מנקודה זאת די בלעקוב אחר ההודעות של יותם, והסיפור כבר מספר את עצמו.
“ב־10:42 אני שואלת ‘אתה איתנו?', הוא עונה לי ב־10:43: ‘תכף לא. הם מפוצצים את הדלת, אני אוהב אתכם אם אני לא יוצא מזה', אומרת איריס. “כתבתי לו: ‘אוהבים אותך הכי בעולם גיבור שלנו'. מישהו שאל אם הם עוד שם, הוא ענה: ‘לא יודע, אני מפחד לצאת הכל נשרף'. זהו. ב־10:44 שאלתי אם הם עדיין יורים, תובל אחיו אומר לו שהוא אוהב אותו, והוא כבר לא הגיב. ניתק הקשר".
התרעות פיקוד העורף