"אפילו שיש הפסקת אש, מפחיד לראות כמה המקום שומם וריק. לעבור במהירות לכיוון הבית, לעבור רגע בבית שגדלתי בו. לראות מה מצבו. לייצר זיכרון. זה פשוט מוזר ולא נתפס. להיכנס לממ"ד, שם כל התחושות שקרו לנו בשבעה באוקטובר. מציף ומוזר בו זמנית. זה יום מורכב בשבילי אישית, רגשות מעורבים. עצב, התרגשות, פחד - מורכב זאת המילה".
"חתולי השכונה מקבלים את פנינו, סומכים עלינו שנמלא כליהם במים ובמזון יבש. ומאידך, מגרשי החניה עמוסים במכוניות וגני הילדים הומים חיילים ואנשים זרים שמצלמים ומתעדים. הסתובבתי בשבילים האהובים ובחרתי לראות את בארי שלי, קצת מוזנחת כמו אחרי סערה חורפית. ובסך הכל יפה כתמיד".