"למעלה מ-17 אלף עובדים זרים עזבו את ישראל מפרוץ המלחמה – 9,855 עובדים תאילנדים בחקלאות, 4,331 עובדים בענף הבנייה ו-2,997 עובדי סיעוד. בנוסף, כ-85 אלף עובדים פלסטינים מאיו"ש אינם מורשים להיכנס לארץ, כך שנוצר מחסור של כ-100 אלף עובדים זרים ופלסטינים", אומר ל"מעריב" מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו.
ברקת איים להצביע נגד תיקון התקציב - וזומן לשיחה עם נתניהו
"הפקירו את אמא": אלמה אברהם ששוחררה משבי חמאס מורדמת ומונשמת
לדבריו, העזיבה המאסיבית של אלפי עובדים תאילנדים, נעשתה בעקבות בקשה של ממשלת תאילנד, שביקשה מהם לשוב לארצם, לנוכח האירועים הקשים שקרו בפרוץ המלחמה, כאשר עובדים תאילנדים נרצחו ונחטפו. "ביקשנו להחזיר אותם לארץ", הוא מספר.
בעקבות עזיבתם של חלק מהעובדים הזרים והאיסור על כניסתם של מרבית העובדים הפלסטינים, נוצר צורך למלא את השורות בעובדים בענפי החקלאות, הבנייה והסיעוד.
סיסו, בעל ניסיון דיפלומטי עשיר, שמילא שורה של תפקידים בכירים בשירות החוץ, מונה שורה של צעדים שנעשו על מנת למלא את החלל הגדול שנוצר: "פעלנו ואנו פועלים סביב השעון בהגדלת מכסות של עובדים זרים ממדינות שיש לנו איתן הסכמים ולהבאת עובדים ממדינות נוספות", הוא מספר – "מאז פרוץ המלחמה נכנסו לישראל 3,485 עובדים מהודו, פיליפינים וסרילנקה. פעלנו להגדלה משמעותית של מכסות העובדים הזרים מהודו – מ-30 ל-50 אלף ולהגדלת המכסות מסרילנקה ואוזבקיסטאן. בעידוד שלנו, החלו להגיע עובדים זרים לחקלאות ממדינות חדשות באפריקה – זמביה ומלאווי וגם נוצר קשר להבאת עובדים זרים ממולדובה וגיאורגיה".
סיסו מבהיר, כי כחלק מההתמודדות עם מצב החירום, הוחלט על הארכת היתרי העבודה לעובדים זרים בענפי סיעוד, חקלאות ובנייה. בנוסף, ניתן היתר זמני לשלושה חודשים לתאגדים פרטיים להביא עובדים זרים, בהתאם לקריטריונים.
"במקביל לפעולות שלנו להבאת עובדים זרים לארץ, גם מתקיימים מיזמי התנדבות לענף החקלאות. ראינו מראות מרגשים של מתנדבים המסייעים לחקלאות, אבל זה לא מספיק ואנו פועלים להגדלת המכסות של עובדים זרים", הוא מספר עוד.
לדבריו, בענף המלונאות, ממשיכים להיכנס עובדים ירדנים. "כיום נכנסים כ-1,100 עובדים ירדניים לבתי מלון באילת ובתקופת השיא של התיירות מספרם הגיע לכ-2,000", הוא אומר. עם זאת, למרות הפעולות המואצות וחובקות העולם להבאת עובדים זרים, המחסור הקשה נמשך.
סיסו מעריך שהמדינה תצטרך לשקול להעניק תמריצים לדורשי עבודה ישראלים, כדי שיעבדו בענפי החקלאות והבנייה. "ישנם כ-287 אלף דורשי עבודה בארץ ואם ינתן להם התמריץ הנכון – לפחות חלקם יעדיפו לצאת לעבודה בענפי החקלאות והבנייה", הוא מסביר.
על פי ההערכות, מדינת ישראל גם תצטרך להחליט בעתיד בנוגע למתן אפשרות לכניסתם של לפחות חלק מהעובדים הפלסטינים מאיו"ש בעיקר בענפי הבנייה והחקלאות. "מדובר בהחלטה של מערכת הביטחון והממשלה, זה עומד על סדר היום, אבל עדיין זה לא קורה. אנחנו הגוף המבצע ונבצע כל החלטה", הוא מבהיר.
למעסיקים, עלות ההעסקה של עובד פלסטיני זולה יותר בדרך כלל לעומת עובד זר. זאת, מאחר ואין צורך לספק לעובדים הפלסטינים, החוזרים מידי יום לבתיהם, מגורים וכלכלה. ברשות האוכלוסין וההגירה נכנסו לעבודה במתכונת חירום מפרוץ המלחמה בשורת תחומים נוספים.
"שמונה עובדים של הרשות השתלבו בצוותים של זיהוי נעדרים בשורה. בשיתוף המשטרה הם סייעו בזיהוי טביעות אצבע באמצעות המאגר הביומטרי", הוא מספר – "העמדנו לרשותם צוות של פסיכולוגים, אבל כאשר אני נפגש איתם, הם מחזקים אותי, יש להם תחושת שליחות". עם פרוץ המלחמה, תושבים רבים מקווי העימות היו זקוקים לשירותים, כמו הנפקות תעודות זהות והוצאת תעודות לידה.
"פתחנו לשכות ניידות של רשות האוכלוסין, שמנפיקות תעודות זהות, דרכונים ותעודות לידה. הלשכות פועלות בבתי מלון אליהם פונו תושבים מקווי העימות, בין היתר בשפיים, באילת, בעין גדי, במצפה רמון ובנצרת", הוא מציין עוד – "הנפקנו כ-8,000 תעודות זהות, דרכונים ותעודות לידה לתושבים שפונו. זה מבצע מורכב שנועד לתת מענה מיידי. פגשתי תושבים רבים מהעוטף והיינו הראשונים שהגענו אליהם".
מאחר והיו מקרים של גניבות תעודות זהות ודרכונים על ידי מחבלים שפרצו לבתים ביישובים בעוטף עזה, סיסו מבהיר, שהיתה היערכות מיוחדת ברשות למניעת השימוש בהם ובמקביל, להנפקת מסמים חלופיים.
סיסו, שהוביל לפני פרוץ המלחמה בגיבויו של שר הפנים משה ארבל, את המבצע לקיצור זמני ההמתנה להנפקת דרכונים, מבצע שנחל הצלחה רבה, מעריך שהמלחמה לא תיצור "פקקים" חדשים של המתנה.
"הפקק הגדול של התורים הוסר והחזרנו את מרבית הלשכות שבו לפעילות סדירה, כך שאני לא מעריך ששוב ניקלע למצב של מחסור בתורים", הוא אומר – "ייתכן שיהיו אולי זמני המתנה קצת יותר ארוכים, אבל אנחנו ערוכים לפעולות למניעת זמני המתנה ארוכים. כולנו עובדים סביב השעון במטרה לתת מענה לסוגיות בתחומים שונים הקשורים לרשות, שעלו בעקבות המלחמה".