"אור ועינב הגיעו למסיבה ב-6:20 באותו בוקר נוראי, ומהר מאוד הסתובבו והחלו לחזור הביתה בגלל האזעקות", מספר מיכאל. "אור הספיק לכתוב לאמא שלי שהם יוצאים חזרה, ואחרי כמה דקות הם שלחו הודעה נוספת שהם נמצאים במיגונית. הם דיברו ואמא שלי שמעה בקול שלו שהוא בהיסטריה. במקרה יום אחרי זה ראינו תמונה של הרכב שלהם עם הדלת פתוחה. הם פשוט רצו מהרכב לתוך המיגונית, והתחבאו בחלק האחורי שלה. עברו שמונה ימים עד שהבנו שהוא נחטף".
כעת, המשפחה מנסה להסתגל למציאות החדשה והמורכבת שנכפתה עליהם, וזה לא קל. "אתה מנסה כל בוקר מחדש לקום ולעשות את המקסימום ולא לחשוב קדימה מדי, כי אפשר להשתגע אם עושים את זה", אומר מיכאל. "הרבה פעמים כשאני לבד אני מדבר עם אור. גם בראיונות כששואלים אותי עליו אני מדבר ומדמיין שהוא מקשיב לי".
לאור יש אזרחות פורטוגלית, ומשפחתו מנסה לפעול גם באפיק הזה על מנת להפעיל לחץ על חמאס. "המפגש עם שר החוץ של פורטוגל היה מאוד מרגש. הוא התחיל לדבר, סיפר על מפגש שהיה לו עם אחת המשפחות ואז פרץ בבכי. נפגשנו עם עוד מנהיגים ומכל הפגישות יצאנו עם תחושה שהם יעשו את המקסימום. אני מדבר בכל כלי תקשורת אפשרי בכל מדינה. אור בא לחגוג עם אשתו שלום ואהבה, ורוב החטופים היו פעילי שלום".
על המפגש של המשפחות עם חברי הקבינט, מספר מיכאל: "זה היה מגרש לא אפקטיבי, והיה מאוד ברור שזה ייצא החוצה. בדרך הביתה שמעתי כבר ציטוטים מתוך המפגש. אף אחד לא יכול לדבר פתוח באמת, בטח לא הקבינט. אני לא מתיימר לומר מה צריך לעשות, לי יש את העבודה שהיא להחזיר את אור ושאר החטופים".
התרעות פיקוד העורף