עשרות מפגינים עומדים בכניסה לשער בגין בקריה בדרישה להחזרת החטופים מרצועת עזה בהקדם. בין השלטים שהונפו: "כולם תמורת כולם עכשיו", "ממשיכים לשחרר עד החטוף האחרון", "הלב שלנו שבוי בעזה". חלק נושאים תמונות של חטופים וצועקים "עכשיו, עכשיו".
המחאה מתקיימת בסמיכות למאהל של משפחות חטופים בצמוד לכניסה לשער בגין ומסביב לאוהלים נתלו שלטים עליהם נכתב בין היתר "עסקה עכשיו", "רבע פיתה ביום כבר 73 ימים, נגמר להם הזמן" ומתחתיו מגש עם שאריות פיתות יבשות, ו"אל תשכחו אותי".
במטה משפחות החטופים העלו הילוך במאבק מאז שישי בערב, עם קבלת הבשורה הקשה על מותם בשוגג של שלושה חטופים. במהלך היום צפויות משפחות החטופים שנרצחו לשאת דברים במטרה לעורר את המודעות לצורך להחזיר את יקיריהם. בינתיים במטה נערכים לשהות ארוכה והוכנס גנרטור למקום. אחת המפגינות: "שיחזירו חטופים חיים ולא בארונות".
אביב הברון, ששלושה מבני משפחתו בבארי נרצחו, שבעה נחטפו וחזרו שישה, אמר: "אנחנו פה כדי שמקבלי ההחלטות יראו אותנו בכל רגע כשהם נכנסים ויוצאים מהקריה והתקווה שהם לא יבחרו בשער אחר בקריה כדי לא להסתכל בעיניים, במטרה שיזכרו בזמן הדיונים הצבאיים שלהם שהחזרת החטופים היא המטרה הראשונה של המלחמה הזו כרגע. אנחנו לא נגד הפעולה הקרקעית בעזה, תומכים במיטוט היכולות הצבאיות של חמאס בעזה וכרגע לצערנו חטופים חוזרים חיים ולא מתים. ליזום מתווה לעסקה כדי שכולם יחזרו חיים. התפקיד שלנו לצעוק את צעקת החטופים שלא יכולים לצעוק כרגע. אני לא מקבל את ההחלטות על הפסקת אש מיידית והמטרה היא שמקבלי ההחלטות יקבלו את ההחלטות הנכונות להחזרת החטופים עכשיו".
עמיר, אחיהן של מאיה ואבנר גורן ז"ל מניר עוז שנרצחו ב-7 באוקטובר: "מאיה נרצחה בבית הילדים בניר עוז ולפני שבועיים נודע לנו שהיא נרצחה. מפחדים שלחטופים שם יקרה מה שקרה להם. מאיה הגיעה פצועה קשה לעזה וכנראה לא קיבלה את הטיפול הנדרש. יש עוד 31 מניר עוז ורוצים שהם יחזרו ולא יקרה להם מה שקרה למאיה. ראו את המחבלים לוקחים את מאיה לעזה כשהיא פצועה קשה. המשכנו להאמין שהיא בחיים ולפני שבועיים הצבא הודיע לנו שהיא מתה. הגופה שלה עוד שם. צריכים לקבור אותה בניר עוז. היינו בתחושה של חוסר ודאות נוראי. התעסקנו כל הזמן באיך להחזיר את מאיה עד שקיבלנו את הבשורה הקשה. אנחנו מתגייסים למען כל החטופים. 10 ימים אחרי ה-7 באוקטובר הודיעו לנו שאבנר נרצח. הלחץ שהמשפחות מייצרות משפיע על המאבק להחזרת החטופים. הטרגדיה של הירי בשוגג גרם למשפחות רבות לזעוק, כי זה עורר בהם חששות. לא היו טענות לצה"ל אבל חוששים שאנשים ימשיכו למות שם ולהירצח, זה רק הגביר את הדאגה. מאיה ואבנר היו בני 56".
נטע, הבת של דיצה הימן שחזרה משבי חמאס אחרי 53 ימים, אמרה כי "אמא שלי בסך הכל בסדר, מתרגלת ומעכלת. אני כאן כי אסור להשאיר את המשפחות לבד. יש עוד 31 חטופים מניר עוז שלא חזרו ו-129 חטופים שלא חזרו. אמא שלי בת 85, לא קיבלה במשך 53 ימים אפילו תרופה אחת, מעט אוכל, תנאים סניטאריים מאוד ירודים. כל יום שם הוא סכנת נפשות. רואים איך מקבלים עוד ועוד גופות. מבחינת הקשישים מצבם קשה עוד יותר".
"את ממשלת ישראל מעניין למוטט את חמאס יותר מאשר להחזיר את החטופים. בעקבות הלחץ של המשפחות המשוואה השתנתה ואחרי שהרדימו את העם עם החזרת 110 החטופים זה היה פחות בראש סדר העדיפויות. כמויות הקהל בעצרות בשבתות בכיכר החטופים הולכות ויורדות וחייבים לעורר מודעות.מה שיחזיר אתם זו עסקה. לתת להם כל מה שמבקשים כדי להחזיר את החטופים. המדונה הפקירה אותם ב-7 באוקטובר והמדינה מפקירה אותם 73 יום", הוסיפה.