ארגון ויצו מפעיל זה שלוש שנים את תוכנית "צומחות יחד", המאפשרת מעטפת תמיכה קהילתית־חברתית לנשים נפגעות אלימות במשפחה הנמצאות בשיקום, מתוך הבנה שהן זקוקות לעורף משפחתי ושהן חוות תחושת בדידות קשה.
התוכנית פועלת בתשע קהילות ברחבי הארץ עבור כ־150 משפחות של נשים היוצאות ממעגל האלימות, הכוללות כ־200 ילדים, והיא צמחה מתוך היכרות עמוקה עם האתגרים המורכבים שעמן מתמודדות נשים היוצאות לחיים עצמאיים לאחר שנפרדו מבן זוג אלים. מתוך קבוצות השיח של הנשים בתוכנית עולה קול שכמעט ואינו נשמע.
לאחרונה דיווחנו על הקפיצה מאז פרוץ המלחמה בהפניית נשים למקלטי נפגעות אלימות, אבל המלחמה משפיעה על מצבן ורווחתן גם של נשים שנמצאות כבר בשיקום אחרי שהמקום שהיה אמור להיות הכי בטוח, הבית, הפך עבורן לגיהינום. טבח השבת השחורה פרט בדיוק על המיתרים הרגישים של רבים, ועל שלהן במיוחד.
ד"ר ענת בן פורת מאוניברסיטת בר־אילן, עובדת סוציאלית קלינית, מסבירה: "הטראומה האישית של הנשים נפגעות אלימות וילדיהן, יחד עם הטראומה הקולקטיבית, גורמות למוקדי לחץ ולקשיים העלולים לגרום לנסיגה בהסתגלותן לחיים ללא אלימות - הן מבחינה רגשית והן כלכלית. קיים צורך חיוני של הכרה מערכתית ברמת השירותים כלפיהן ובמצבן הפגיע, על מנת שהן יוכלו להמשיך את התהליך המשמעותי שבו החלו".
25 מהנשים בקהילות צומחות יחד השתתפו בקבוצות מיקוד שיזמו בויצו, כדי לשמוע מהן כיצד המלחמה משפיעה עליהן וכיצד לסייע להן. אחת מהן מספרת: "מספיק שאני שומעת פה מילה שם מילה, איזה סרטון שככה וככה עשו לאיזה אישה או לילדים. אני מתעוררת בלילה כולי בבהלה".
אחרת מספרת: "אנחנו חיים את הפחד. אני לא נושמת, אני בחרדות כל היום, והמצב משליך על הילדים".