סגן (במיל') שחף מהטיול במזרח למלחמה: "נמשיך עד הניצחון"

"נמשיך עד הניצחון, אין לנו ברירה אחרת", אומרת סגן (במיל') שחף, בת 23 משדרות, המשמשת כקצינת תקשוב בחטיבת הנח"ל בגזרה הדרומית. שחף גדלה במועצה האזורית אשכול וכיום מתגוררת בשדרות, אך היא מבטיחה: "עוד אשוב לאשכול".

בשבת השחורה ב־7 באוקטובר הייתה סגן שחף בעיצומו של הטיול הגדול במזרח הרחוק. "אחרי שהשתחררתי לפני פחות משנה משירות סדיר בצה"ל, יצאתי לטיול הגדול במזרח יחד עם בן הזוג שלי. אחרי כחצי שנה הוא חזר לארץ, והייתי אמורה להמשיך לעוד חצי שנה באוסטרליה. יום אחרי שהוא חזר לארץ אמא שלי הגיעה לבקר אותי, ובעת שטיילנו בדרום קמבודיה הגיעו החדשות הקשות מישראל", היא מספרת.

היא מתארת את השעות הקשות שהיא ואמה חוו: "קיבלנו הרבה התרעות צבע אדום לטלפונים הסלולריים שלנו, והגיעו הודעות על חדירות מחבלים. אחותי הקטנה בת ה־19 וסבתא שלי היו נעולות בממ"ד בבית בשדרות, ביחד עם הכלבה. בסרטון של מחבלים מחמאס שהגיעו לשדרות הם נראו ברחוב סמוך. זה היה נורא מלחיץ. למרבה המזל, המחבלים לא נכנסו לתוך הרחוב שהן מתגוררות בו. במשך שלושה ימים אחותי וסבתא שלי היו נעולות בממ"ד". במקביל, הגיעו דיווחים על הטבח והחטיפות ביישובים בעוטף עזה. "גדלתי והתחנכתי באשכול וזו קהילה. נורא דאגנו".

סגן שחף ואמה החליטו לשוב במהירות לארץ. "התחלנו לעשות את הדרך לבנגקוק שבתאילנד. ניסינו בכל דרך לשוב לארץ, קנינו כרטיסים לארבע טיסות שהתבטלו ואי אפשר היה למצוא מקום פנוי", היא משחזרת את הימים הקשים של החיפושים הנואשים בבנגקוק אחר טיסה לנתב"ג. "קיבלתי צו 8 ואז אפשרו לי לעלות אחרי כשבוע לטיסת חילוץ מיוחדת של אל־על לארץ. על המטוס עלו חבר'ה צעירים שהפסיקו את הטיול הגדול במזרח וחזרו לארץ. זה חימם את הלב ונתן לי עידוד ואנרגיה".

עם הגעתה לארץ, היא התגייסה לשירות מילואים בנח"ל. "אני משרתת מאז בגזרה הדרומית. השבועות הראשונים היו קשים מאוד. הגיעו הבשורות הנוראיות על חבר'ה שאני מכירה שנרצחו ונהרגו. הייתה עצבות רבה". שחף תיעדה את התחושות הקשות. 20 ימים לאחר פרוץ המלחמה היא כתבה: "כבר 20 יום מאז פרוץ המלחמה, כבר 20 יום שאני לא באמת ישנה, כבר 20 יום שאני קמה עם עיניים לחות מדמעות, כבר 20 יום שאני מעלה זיכרונות, כבר 20 יום שאני מעסיקה את עצמי ומתישה את עצמי, הכל רק לא לתת מקום למחשבות".