דמותה העדינה ומלאת החיים של אמונה בולטת על רקע הנוף ההררי. היא אם לשלושה ילדים קטנים, ובימים אלה משקיעה את כל כוחותיה בתחזוק החווה שלהם, בגידול הילדים ובמלחמה להשבת אחיה שנחטף, לצד הדאגה לבעלה ולאחים שנמצאים בשדה הקרב: “זו התמודדות בכמה חזיתות. גם עם הגעגוע והדאגה לאליקים וגם עם חוסר הוודאות והדאגה לחגי".
לא אמר “תוציאו אותי"
ב־7 באוקטובר אליקים שלמה ליבמן עבד במסיבה ברעים. משפחתו לא ידעה שהוא שם. הפעם האחרונה שבה הם נפגשו הייתה שלושה ימים קודם לכן, בטיול משפחתי במדבר, שם פינק אותם בכנאפה בשטח. מאז חלפו שלושה חודשים, שבמהלכם ציינו את יום הולדתו ה־24. “הוא בשלב בחיים שהוא רוצה לחסוך, להיות עם חברים", אומרת אמונה, “הוא מתכנן לטוס, לטייל, לפני כמה חודשים עבר לתל אביב. הוא מאוד אוהב לבשל ואת עולם הקולינריה, אז הוא עבד במסעדה בתל אביב. יש לו חלום ללמוד משפטים, להיות עורך דין. הוא לוחם צדק".
באותה שבת שחורה בתשע בבוקר התקשר אליקים לאביו. “כנראה רק אז הוא מצא את הרגע לעצור שנייה ולהתקשר", מסבירה אמונה. “אחר כך הבנו שמשש וחצי בבוקר הוא היה בעשייה. נסע, חילץ פצועים, הציל אנשים. היה משימתי. לפי עדות ששמענו הוא גם נחטף מאוחר, ב־14:00".
השליטה בסיטואציה
היא מחייכת אליי, אבל בעיניים רואים את הכאב. “זה לא סותר", היא אומרת. “החיים יכולים להיות גם וגם. בסוף אנחנו בוחרים בחיים, אנחנו צריכים להרים את הראש ולקום כל בוקר. זה לא הופך את זה לפחות קשה, אבל בגלל שאין לי הרבה שליטה בסיטואציה, השליטה שלי היא באיך אני מתמודדת איתה. כנראה שהשם שלי מחייב אותי להאמין בטוב ולהאמין שיהיה טוב. יש לי אחריות, יש לי שלושה ילדים קטנים, אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות במיטה כל היום".
“יש תחושה שיש מקומות בטוחים יותר ומקומות שבטוחים פחות", היא מוסיפה. “אבל מבחינתי כשאני מגיעה למרכז, אני חושבת על זה שיש טילים ואזעקות, ושאם יהיה מחבל, האם יהיה מישהו שיידע להתנהל מולו? אני חושבת שכל אחד מפחד, אבל בסוף יש דברים שלא תלויים בנו, כמו מה שקרה במסיבה".
שלא כהרגלה במצבי לחץ, אמונה ניגשה לבית הכנסת באותה שבת שחורה וקראה פסוקי תהילים, והם נתנו לה את הכוח: “הם דיברו על מלחמה אחרת בהיסטוריה. זה נורא, אבל הם נתנו לי פתאום אוויר, איזושהי פרספקטיבה והבנה עמוקה שבסוף יהיה בסדר. מול התחושה שהעולם נחרב, שלא נצא מזה, הייתה לי אמונה שלא משנה מה נעבור, וקשה ככל שיהיה, יש נקודת אור בקצה. מאז 7 באוקטובר מתגלים המון סיפורי גבורה בעם. מה שאליקים עשה הוא מאוד מיוחד. הייתה לו את האפשרות להימלט, והוא בכל זאת החליט להישאר במשך מספר שעות על מנת לטפל בפצועים ולחלץ אזרחים שהוא לא מכיר, כשהוא לא חמוש ויודע שמסביבו יש מחבלים. מה שהוא עשה מסמל בעיניי את הערבות ההדדית היהודית שיש בעם ישראל, וזה מה שיגרום לכך שננצח במלחמה. ואני לא אומרת את זה כססמה. הרוח שלנו תנצח".
התרעות פיקוד העורף