מלחמת חרבות ברזל: מירה וברק איילון, אם ובנה מכפר יובל בגבול לבנון, נרצחו היום (ראשון) לאחר שטיל נ"ט נורה לעבר ביתם. לפני כחודשיים, שוחחה מירה, בת ה-75 עם "מעריב" וסיפרה מדוע היא ובני משפחתה לא התפנו עם יתר התושבים. "כבר שנים שיש לנו משק של עופות פטם לפני שיווק, מדובר ב-32 אלף עופות", הסבירה. "על אף שקיבלנו צו פינוי מהיישוב - בעלי לא יכול להתפנות ולהפסיק לעבוד ולטפל בעופות. אין מישהו אחר שיעשה זאת במקומו".
נסראללה: "מה ישראל השיגה ב-100 ימים מלבד הרג?" | שידור ישיר
יהיה מחיר כבד, יהיו אלפי הרוגים: יצחק בריק באזהרה דרמטית לקבינט המלחמה
"עד עכשיו לקחו חלק בעבודת המשק שלושה עובדים זרים תאילנדים - אך עם פרוץ המלחמה הם שבו לתאילנד. זה יצר מצב בעייתי שבו בעלי אליהו, בן ה-74, שגם סובל ממחלות בריאותיות - נותר לבדו לטפל במשק ששטחו פרוס על דונמים רבים בלי עזרה נוספת.
"ביקשנו מהחברה שאחראית לספק עובדים למצוא תחלופה - אך אף אחד לא רוצה להגיע לכאן. אפשר להבין אותם - אנחנו יושבים ממש על הגבול אך נקלענו למשבר חמור בכוח האדם. אין מי שידאג לעופות או יקטוף מהמטעים שלנו", הוסיפה.
"מעבר לכך - ישנו את נושא המיגון והסיכון בעבודה בשטח צמוד לגבול. חוות הלולים שלנו נמצאת מחוץ ליישוב - וצריך לנסוע כ-5 דקות בטרקטור עד שמגיעים לשטחה. בעלי צריך להסתובב בחווה שעות כדי לטפל בעופות, ואין בקרבתה מרחב מוגן. זה יוצר מצב מסוכן מאוד שבו לבעלי אין מקום להסתתר בו אם מתבצע ירי טילים או פצמ״רים במרחב. לצערי, הוא לא יכול להרשות לעצמו לעזוב את השטח כי אחרת - ניקלע למשבר כלכלי ענק שלא נוכל לצאת ממנו".
"אם נפסיק לשווק את העופות בגלל המלחמה - ניאלץ להיכנס לעוד משכנתא. אנחנו חייבים מהמדינה עזרה כלכלית, ודורשים ממשרד החקלאות וממשרד האוצר שיתעוררו. זה או שבעלי ימשיך ללכת לחווה, וכל רגע שהוא נמצא שם יימצא בסיכון רב - או שישלחו לנו פועלים שייכנסו ללולים. מעבר לכך, הם חייבים לדאוג לנו לפיצוי כספי על כל הנזקים האדירים שנגרמים לנו".