בעיתון ה"גרדיאן" הבריטי פורסמה היום (שישי) כתבה על חקירת מעשי האונס והפגיעות המיניות שביצעו מחבלי חמאס במתקפה האכזרית על יישובי העוטף והדרום ב-7 באוקטובר. חלק מהעדויות הקשות בכתבה על מעשי הזוועה כבר פורסמו במסגרת תחקירים רחבים, אולם לצד העדויות החדשות בכתבה מתואר הקושי באיסופן וקיים חשש כי "ההיקף המלא של הזוועות שבוצעו לא יוודע לעולם". 

לאחר ההצהרה של נתניהו, סנאטורים בארה"ב זעמו: "למה אנחנו תומכים בממשלה שלו?""
האיום הבא של ישראל יגיע ממצרים? "החלה לחפור מנהרות ענק" | האזינו

היחידה הארצית למלחמה בפשיעה החמורה הארצית והבינלאומית, בשחיתות הציבורית ובפשע המאורגן בישראל, להב 433, עדיין אוספת יותר מ-50 אלף ראיות חזותיות ו-1,500 עדויות של עדים, ואומרת כי אין ביכולתה לנקוב במספר הנשים והנערות שנפלו קורבנות לאלימות מינית.

לפי ה"גרדיאן", באמצעות הצלבת עדויות שנמסרו למשטרה, ראיונות שפורסמו עם עדי ראייה וצילומי ווידיאו שצולמו על ידי ניצולים ומגישי עזרה ראשונה, ישנן שש תקיפות מיניות שלגבי התרחשותן קיימות ראיות רבות. בכתבה מובאים תיאורים קשים שמרביתם כבר פורסמו.

לפחות שבע נשים שנרצחו גם נאנסו, כך עולה מחקירתה של פרופ' רות הלפרין-קדרי, משפטנית ופעילה בינלאומית לזכויות נשים, מבדיקת הראיות שערכה עד כה. ה"ניו יורק טיימס" ורשת "NBC" זיהו שניהם יותר מ-30 נשים וילדות שנרצחו וגופותיהן נושאות סימני התעללות, כמו איברי מין מדממים ובגדים חסרים, ולפי משרד הרווחה הישראלי, חמש נשים וגבר אחד פנו בחודשים האחרונים בבקשה לסיוע בהתעללות מינית.

ה"גרדיאן" שוחח עם מתנדב זק"א, שמחה גרינמן, שסיפר כי באחד הקיבוצים הוא נתקל באישה שהייתה עירומה מהמותניים ומטה כשהיא כפופה מעל מיטה ונורתה בחלק האחורי של ראשה. בבית אחר הוא גילה אישה מתה עם חפצים חדים באיבר מינה, כולל ציפורניים.

נזקי הטבח בקיבוץ בארי (צילום: אבשלום ששוני)
נזקי הטבח בקיבוץ בארי (צילום: אבשלום ששוני)

עוד נכתב, כי בבסיס שורה, לשם נלקחו רוב הנרצחים, אמרה לכתבים לוחמת המילואים שרי מנדס, שתפקידה היה לרחוץ את גופות הנשים ולהכינן לקבורה: "ראינו נשים שנאנסו, מגיל ילדות ועד זקנה. היינו במצב של הלם. נשים צעירות רבות הגיעו בסמרטוטים עטופים בדם עם תחתונים בלבד, והתחתונים היו לעתים קרובות מדממים מאוד. מפקד הצוות שלנו ראה כמה חיילות שנורו במפשעה ובשדיים.

רננה איתן, ראש המחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי "איכילוב" בתל אביב, אמרה בעבר ל"גרדיאן" כי מתוך 14 בני הערובה המשוחררים שעדיין נמצאים תחת חסותה – כולל ילדים – כמה היו נתונים או היו עדים להתעללות מינית. 

זירת הטבח ברעים (צילום :טל לב רם)

אורית סוליציאנו, מנהלת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, צוטטה בכתבה: "כולם מחפשים את ראיית הזהב, אישה שורדת שואה שמעידה בפומבי על מה שקרה לה. אבל תחשבו על זה: מישהו שסובל מטראומה כזאת, למה שהוא יעביר את עצמו את זה? אלימות מינית אינה מדווחת כראוי בכל מקום. זה לא שונה. אני לא חושבת שזה כרגע האינטרס של הניצולים ללכת למשטרה, ואני חושב שהחקירה של כל הזוועות הולכת לקחת הרבה מאוד זמן".

ה"גרדיאן" ציין כי בחלק מהמקרים אנשי זק"א זיהמו זירות פשע ופגעו שלא במתכוון בראיות. בנוסף הגופות שהועברו לקבורה במהירות על מנת לא להלין את המת נקברו לצד ראיות מהותיות. עוד נכתב, כי למרות שניתן לבצע בגופות שנקברו נתיחה גם לאחר שעברו למעלה מ-100 ימים מאז הטבח הנורא, לא סביר שההיקף המלא של האלימות המינית שבוצעה ב-7 באוקטובר ייוודע לעולם.

הלפרין-קדרי ציינה כי "לחקירה בינלאומית יש יותר פוטנציאל כי רמת הראיות היא לא גבוהה כמו בהליך פלילי, שם צריך אדם ספציפי וקורבן ספציפי ולהוכיח מה קרה מעבר לכל ספק סביר. להעמיד לדין את ההיקף הכולל של הזוועות ואת מידת האכזריות... יש לנו כבר מספיק בשביל זה".