מאז החלה המלחמה, מעל כ-400 בתים ומבני ציבור בצפון נפגעו מאש חיזבאללה, שפעיליו היו ממוקמים קרוב-קרוב ליישובי גבול הצפון, צמודים לגדר הגבול. אחד מהיישובים שספג את הפגיעה הקשה ביותר מאז תחילת המערכה בצפון הוא הקיבוץ מנרה, המשתייך למועצה אזורית גליל עליון - וממוקם כמאות מטרים בודדים מגדר גבול ישראל-לבנון. ״בקיבוץ מנרה יש כ-155 בתים בסך הכול - ומתוכם 103 נפגעו מירי חיזבאללה. כמעט 70 אחוזים מכלל הבתים בקיבוץ״, הקריאה את הנתונים הבלתי נתפסים שעולים ממסמכיה אורלי יצחק, המנהלת העסקית של הקיבוץ.
איזנקוט צדק? יכול להיות שזאת הייתה הטעות המרה של קבינט המלחמה
לא לוקח סיכונים: לנתניהו אין כוונה לסכן את הממשלה בשביל עסקה "מופקרת"
״חלק מהבתים ספגו פגיעות ישירות ונהרסו כליל - וחלקם נפגעו בעקיפין מההדף העוצמתי של טילי הנ״ט ונהרסו גם כן. הדלתות והחלונות של הבתים נסדקו ונעקרו מהמקום, ולרוב הבתים שנפגעו אי אפשר אפילו להגיע ולאמוד את מידת הנזק בשל איום טילי הנ״ט של חיזבאללה בכינון ישיר לבתים.
מלבד הבתים הפרטיים שספגו פגיעות של טילי נ״ט, ירי תלול מסלול או פצצות מרגמה - גם מבני ציבור וחללים משותפים של הקיבוץ נפגעו מאש חיזבאללה: ״מבני ציבור רבים נפגעו - חדר האוכל, הפאב, הספרייה, גני הילדים ומועדון הנעורים. בחדר האוכל, נחתו 2 טילי נ״ט בפגיעה ישירה - הוא נחרב לגמרי, זה מבנה ענק שאני לא יודעת מה יהיה גורלו".
עוד הוסיפה: "מלבד המבנים, גם תשתיות וכבישים נפגמו ברחבי הקיבוץ, החשמל והגז נותקו, הביוב נהרס והיה מפגע תברואתי רחב. אלו נזקים כלכליים אדירים, שמתווספים להפסדים של מיליוני השקלים שאיבדנו במסגרת העבודה החקלאית שאסורה מאז החלה המלחמה. השטחים של החקלאות וגידולי השדה שלנו ממוקמים ממש עד גדר הגבול, לכן לא היה אפשרי לקטוף את פירות העונה או לגדל עופות - הכול סגור לפעילות הצבא בלבד״.
חברי הקיבוץ מבינים היטב שלא יוכלו לשוב לביתם גם בתום המלחמה - מהסיבה הפשוטה היא שאין להם לאן: ״אנו לוקחים בחשבון את העובדה שלא נוכל לחזור בסוף המלחמה לקיבוץ, חייבים לשקם את הבתים ההרוסים - וזה יוכל להיעשות רק לאחר שיוסר האיום הביטחוני. לשם כך, המהלך המתוכנן של הנהלת וחברי הקיבוץ, לפחות לשנה הקרובה - הוא לעבור לגור בבתי ההארחה של קיבוץ גדות ולהיות חלק אינטגרלי ממנו כמה זמן שצריך, עד שהבתים והמבנים שנחרבו במנרה - ייבנו ויעמדו מחדש״, היא חשפה. ״כבר בעוד שבועיים, חברי הקיבוץ יעברו למגורים שם - ובחודש יולי הקרוב, יעברו לגדות גם שאר חברי הקיבוץ, שרוצים להשאיר את ילדיהם במסגרת חינוכית שנכנסו אליה - עד סוף השנה, כדי לספק עבורם מעט יציבות״, הסבירה.
בכל הנוגע לשיקום ולבניית הבתים בקיבוץ ובשאר היישובים בגבול הצפון שנפגעו מירי חיזבאללה אמונה מנהלת ״אופק צפוני״ של משרד הביטחון, הפועלת בימים אלה למיפוי הנזקים בעשרות יישובים בגבול הצפון, ובתיאום עבודות השיקום הראשוני ביישובים, זאת במקומות בהם המצב הביטחוני מאפשר.
עבודת המנהלת נעשית בשיתוף פעולה מלא עם מס רכוש וקרן הפיצויים, ועד כה מיפתה המנהלת 427 בתים שנפגעו, בהם 80 בתים שספגו פגיעות ישירות. אמש (ד׳), ביקר מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, ביישובי המועצה האזורית מעלה יוסף שבגבול לבנון - וסייר בבתים ובמשקים שנפגעו מירי חיזבאללה. במהלך הביקור, הוא שוחח עם חברי כיתות הכוננות ביישובים ואמר כי "נעשה הכול כדי לחזק אתכם בציוד ובאימונים. בהמשך להנחיית שר הביטחון, הקמנו את מנהלת 'אופק צפוני' כגוף מקשר בין צה"ל ומשרד הביטחון למועצות. אנחנו בתחילת הדרך - ונכונים לנו עוד אתגרים רבים עד להחזרת הביטחון והתושבים לבתיהם".
על אף המנהלת שהוקמה, אורלי מביעה ביקורת חריפה על גורמי ההנהגה, שלטענתה אינם רואים את המצוקות של תושבי הצפון: ״לא הכול מסתיים ברכוש וכסף שנקבל בסוף המלחמה - יש את הכאן ועכשיו, את ההישרדות במהלך המלחמה. אנו דורשים להקים מנהלת שתתכלל את צרכי הקהילה, המשפחה והפרט. אנשים עקורים מביתם, אך ההנהגה שלנו שלא מתפקדת - לא מבינה את גודל הצרה. תושבי הצפון המפונים חווים קשיים מאוד גדולים בתקופה הזו - ואין גוף אחד שאפשר לפנות אליו כדי לקבל עזרה. אנחנו נותנים מענה לבעיות בעצמנו - או נעזרים ביוזמות אזרחיות״, היא טענה.
״כשהחלטנו להקים גן לילדי הקיבוץ בגדות - קיבלנו עזרה מארגון 'אחים לנשק', שתורמים לנו משחקים, ספרים וציוד. הממשלה היא זו שאמורה לדאוג לאותם דברים אלמנטריים, לא האזרחים. אנחנו רוצים להיכלל במנהלת ׳תקומה׳ שהוקמה למען תושבי העוטף, שנותנת להם סיוע בכל דבר תוך כדי המלחמה מתוך מודעות למצוקות השונות. בניגוד לכך, מנהלת 'אופק צפון' למען תושבי הצפון עוסקת בעיקר בשיקום הבתים שנהרסו ובכיתות הכוננות. זה מוערך מאוד - אך זה לא עוזר לנו בהיבט האישי שנפגע קשות במלחמה. אנו מבקשים לקבל מהמדינה סיוע נפשי, חברתי וכלכלי. אני באמת תוהה, איך זה הגיוני שלא רואים אותנו? למה לא כוללים את הצפון בתוכנית שכזאת, אנחנו פליטים בארצנו - ונמצאים במלחמה מתמשכת כבר 4 חודשים - ונראה שהיא לא תסתיים בקרוב״.
יצחק אף סיפרה שפנתה לאחת משרות הממשלה - והציעה יוזמה של הקמת מנהלת צפונית לטיפול בכלל המצוקות של תושבי גבול הצפון: ״לא מזמן, פגשתי את שרת ההתיישבות אורית סטרוק וסיפרתי לה על המצוקות שלנו. היא אמרה שהיא מבינה את הצורך שלנו, אך אמרה שהחטיבה להתיישבות מעבירה כספים למנהלת תקומה, שאחראית על מצוקת תושבי עוטף עזה בלבד".
"׳יש לי את פנקס הצ׳קים - אך החבר׳ה באוצר מונעים ממני לרשום צ׳קים ולעזור לכם׳, כך אמרה השרה. היא גם ביקשה מאיתנו שנכתוב מכתבים ונעשה רעש כדי שהיא תקבל תקציבים נוספים למשרד - וכך תוכל להשתמש בהם כדי להקים מנהלת תקומה שמתעסקת ספציפית רק במצוקת מפוני הצפון. בפועל, לא קרה כלום, זה לא היה נשמע רציני בכלל״, אמרה אורלי באכזבה.