כך המלחמה פוגעת בבריאות נהגי האוטובוסים בישראל

לחצים נפשיים, עייפות ופגיעות גופניות הקשורות בארגונומיה לא תקינה. אלו הם חלק מהתחלואות המרכזיות אליהם חשופים הנהגים בישראל בעקבות שעות ארוכות על הכביש

ג'וש ארונסון צילום: באדיבות המצולם
השפעות המלחמה
השפעות המלחמה | צילום: באדיבות המוסד לבטיחות ולגיהות

לחצים נפשיים, עייפות ופגיעות גופניות הקשורות בארגונומיה לא תקינה. אלו הם חלק מהתחלואות המרכזיות אליהם חשופים הנהגים בישראל בעקבות שעות ארוכות על הכביש. ועדת הכלכלה אישרה את הארכת שעות העבודה לנהגי אוטובוסים עד ל-14 שעות ביום בזמן המלחמה ונהגי האוטובוסים קורסים תחת הנטל. ע"פ מחקר המוס"ל: 22% מהנהגים היו מעורבים בתאונה שבה נפצעו מאז ה-7.10 לעומת 8% מכלל העובדים.

נהגים סובלים יותר מממוצע העובדים מכאבי גב כתפיים ועורף. המוס"ל מציג: כך נשמור על בריאות נהגי האוטובוס בזמן מלחמה מופקרים בחזית: בעיית המחסור בנהגי אוטובוסים ומשאיות התעוררה עם תחילת המלחמה. בעקבותיה, חתם שר העבודה ב-14 באוקטובר כל תיקון להיתר הכללי שהעלה את מכסת שעות העבודה המותרת מ-12 ל-15 ביום. כשבוע לאחר מכן, ולאחר בחינה נוספת של הנושא, נמצא כי 14 שעות נהיגה ביום עשויות לענות על הצרכים הנוכחיים שנובעים מהמלחמה, ולכן תוקן ההיתר בהתאם. כך שמכסת שעות העבודה המותרות הן עד 14 ביום, ולא יותר מ-84 שעות עבודה בשבוע כולל שעות נוספות.

תוקפו של ההיתר הוא עד לסוף חודש פברואר או עד לתום המלחמה. בזמן שעות העבודה המרובות של הם חשופים למגוון רחב של תחלואות תעסוקתיות: חשיפה לזיהום אוויר הנוצר כתוצאה משריפת דלק וכולל חומר חלקיקי זיהומי, כימיקלים אורגנים נדיפים ומתכות כבדות, לחצים נפשיים, עייפות ופגיעות גופניות הקשורות בארגונומיה לא תקינה. בנוסף, השעות הרבות בהן נמצאים הנהגים על הכביש ולוח הזמנים הצפוף פוגמים ביכולתם לקיים אורך חיים בריא, הכולל הרגלי אכילה סדירים, פעילות גופנית ושינה תקינה. על אלו נוספים תנאי העבודה במקום סגור שבו לעיתים תחלופת האוויר נמוכה, קיימת חשיפה לרעש ולרטט, טמפרטורות קיצוניות ועישון אקטיבי ופאסיבי.

• על המעסיקים החובה לוודא כי ישנה תחלופת אוויר תקינה בתא הנהג, למנוע הצטברות מזהמי אוויר מסוכנים בו ולצמצם, ככל האפשר, באמצעים טכניים, הנדסיים או אחרים, את הפגיעה הארגונומית העלולה להיגרם כתוצאה מרטט כלי הרכב ומנהיגה ממושכת.

ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוס"ל סיכם: "מלחמת חרבות ברזל שמה את ציבור הנהגים בחזית ודרשה מהם להגביר את קצב העבודה למען שינוע חיילי צה"ל ובמקביל שמירה על רציפות התפקוד במשק הישראלי. חשוב שנשמור על הנהגים הללו שעובדים מסביב לשעון. שעות העבודה המרובות של הנהגים ואורח החיים שלהם עלול להוביל להשמנה ועישון, חוסר פעילות גופנית ולחץ בעבודה מגדילים את הסיכוי לתחלואה במחלות מטבוליות שונות ואת הרגישות לזיהום האוויר והשפעותיו. אני מזמין את המעסיקים להיוועץ עם מומחי המוס"ל בכדי להקנות לנהגים הרגלי עבודה ואורח חיים בריא שיסייעו לשמור על בריאותם ועל רציפות העבודה בזמן המלחמה.

ד"ר יוסי רחמים, ממוחה לדיני עבודה, הקריה האקדמית אונו: ההיתר הכללי של שר העבודה בשגרה מתיר להעסיק עובד עד 12 שעות ביום, מתוכן 8 שעות עבודה רגילות ועד 4 שעות נוספות. התגייסותם למילואים של נהגות ונהגים רבים גרמו למצוקה של עובדים בענף התחבורה הציבורית, המוגדר כמקום עבודה חיוני. כך שבמידה רבה גם נהגות ונהגי קווי האוטובוסים התגייסו למשימה הלאומית בזמן המלחמה, כשחיפו על חבריהם שבמילואים. יודגש, כי עבור שעות העבודה הנוספות זכאים הנהגים לגמול שעות נוספות כדין, וכמובן להפסקה של חצי שעה רצופה אחת ביום עבודה, כמו גם להפסקה של רבע שעה לפחות בין השעות ה-12 לשעה ה-14.

תגיות:
תחבורה ציבורית
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף