היום (רביעי) התקיים דיון בוועדה המיוחדת לפניות הציבור באשר לסיוע למשפחות הנפגעים והנרצחים במסיבות "הנובה" ו"פסיידאק", והיישובים. רחל משה, אמו של עוז עזרא ז"ל, צרחה בכאב: "אני לא יכולה! אני רוצה להשתגע! לקחו לי את התינוק שלי את הילד שגר איתי בבית". עזרא, בן 23 במותו, התגורר בחולון והוא הבן הצעיר מתוך ארבעה אחים להוריו רחל ומאיר עזרא. גם בת זוגתו נרצחה במסיבה.
"אנחנו לא ישנים בלילות, חיים על כדורים. אנחנו חיים כמתים - ממש ככה. אני 20 קילו ירדתי במשקל. לא הייתי מעשנת ואני מעשנת. אני חיה על קפה וסיגריות. נהייתי אנורקסית. מישהו יכול לעזור לי?", צרחה בכאב.
יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס ויו"ר סיעת יהדות התורה, ניגש אליה והניח יד על הכיסא שלה, תוך כדי שנשמעו קריאות האשמה: "איפה שר האוצר איפה?". רחל המשיכה ושאלה בחריפות: "למה אני צריכה לבוא כל שני וחמישי לבוא לכנסת לבכות לספר מה קרה לילדים שלנו? איפה שר האוצר של מדינת ישראל? הם שומרים את הכסף בכיס ומחכים. למי הם שומרים את הכסף?".
היא הפצירה: "תתנו לנו כל מה שמגיע לנו. מה שאנחנו צריכים. הכל. אנחנו צריכים לקבל אנחנו לא צריכים להתחנן שייתנו לנו. באמת שזה לא עובד ככה". חברת הכנסת קארין אלהרר אמרה: "בחסד ולא בזכות".
"אני לא יכולה להיכנס לבית אני כל היום נמצאת אצל אחים שלי. קשה לי להיות בבית קשה לי להיות בבית קשה לי", צרחה בכאב. "אני פוחדת לפתוח חלון, 20 פעם אני סוגרת את הדלת בלילה. באה לראות אם סגרתי. הולכת באה. שמה כיסאות בדלתות. מה זה, אני צריכה לחיות בפחד במדינה שלנו? זה המדינה שלי, אני צריכה לחיות בכל הטוב שבעולם. די כבר נמאס. אין לי כוח כבר אין לי כוח. הכל ברח לי מהראש, הזיכרון".
עוד נאמר בדיון "משפחות הנרצחים מהמסיבה ברעים טוענות שהופקרו ולא קיבלו התייחסות מגורמים רשמיים", כי משפחות הנרצחים הקימו בעצמן גוף שנועד לתכלל אותן - כיוון שבמדינה לא היה ארגון שעסק בנושא, לדבריהן.
התרעות פיקוד העורף