כבר חצי שנה שישראל נמצעת בעיצומה של מלחמה רב זירתית. בעוד שהזירות הפיזיות הן אלה שאנחנו מרגישים ביומיום, דווקא לזירה ההסברתית יש השפעה רבה יותר שעוד נרגיש שנים קדימה. בעת הזו יש חשיבות מכרעת להראות לעולם שישראל היא לא רק מדינה נלחמת, אלא גם מדינה מתקנת. את המסר הזה מנסה תניה פונס אלון, מנהלת המיזם של ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב, Kasser Joint Institute for Food, Water, and Energy Security להדהד החוצה, כל הדרך מהערבה.
הקאסר ג'וינט אינסטיטיוט הוקם בשנת 2019 על ידי הג'ואיש נאשיונל פאנד ארה"ב כשיתוף פעולה בין לאומי בין מוסדות המחקר בערבה לבין אוניברסיטת אריזונה. “הרעיון שעומד בבסיס השותפות הזה הוא לקחת את הידע והנסיון שנצבר בעשורים של פיתוח חקלאי בערבה ובאמצעות שיתוף פעולה מחקרי עם אוניברסיטת אריזונה, למצוא פתרונות ישימים למדינות מתפתחות” מסבירה תניה פונס אלון.
הפתרון הראשון שהחל כמחקר משותף הינו אגריוולטאי, שימוש כפול בקרקע על ידי הצבה של פאנלים סולארים מעל שדה חקלאי. בפרויקט שנחקר בערבה ובאריזונה במקביל, הוכח שגידולים מסויימים נהנים מהצל של הפאנלים הסולארים ומפיקים תוצרת רבה יותר, ובמקביל בזכות האידוי נמוך, ההשקייה מצטמצמת והפאנלים מראים יעילות אנרגטית גבוהה יותר. הפוטנציאל של האגריוולטאי הוא אדיר, ביחוד בקהילות חקלאיות מרוחקות ללא חשמל שיכולות לנצל את האנרגיה מהפאנלים לטובת שאיבת מים, התפלה ועוד מגוון שימושים. למעשה, זאת בדיוק היתה הנחת העבודה של הקאסר ג'וינט אינסטיטיוט כאשר הוחלט על הקמת אתר אגריוולטאי ראשון מסוגו בקהילה חקלאית גדולה בדרום קניה.
האתר שהוקם בסוף 2023 ונחנך בינואר השנה מהווה נקודת מפנה לקהילה של מעל 250 משפחות חקלאיות המתגוררות במחוז מקואני בקניה, ומתמודדות עם בצורות שנגרמות משינויי האקלים. האתר מהווה את הצלע השלישית של המחקר הבינלאומי שכבר מתקיים בערבה ובאריזונה ולמעשה מספק פיתרון הוליסטי לקהילה: האנרגיה המופקת מהפאנלים משמשת לשאיבת מים ולהשקיית השדות של החקלאים, האתר מספק חשמל ומים זורמים לבית הספר המקומי הנמצא בסמוך, ומעל הכל, לאגריוולטאי במקואני יש חשיבות אדירה בשיתוף ידע, הכשרות וחשיפה של הקהילה והילדים לשיטות גידול מתקדמות וגיוון תזונתי.
רק ביולי 2023 עמדה משלחת מיוחדת מישראל ומאריזונה בנוכחות מושל המחוז והנספח החקלאי של שגרירות ישראל מר איתן חצור, וחלמה שחלקת האבק השוממת מולם תהפוך לשדה פורח, "יום אחד, מקואני תהפוך להיות כמו הערבה" אמרה ג'ניפר מאסאוה, צעירה קנייתית בוגרת לימודים אקדמיים בערבה לקהל הגדול שהתאסף בטקס החתימה. אפילו ג'ניפר לא דמיינה באיזו מהירות השינוי יקרה כשכבר במרץ 2024 נשתלו החלקות מתחת לפאנלים על ידי נציגים מהקהילה ותלמידי בית הספר.
האתר במקואני הוא רק ההתחלה. זוהי למעשה דריסת רגל ראשונה, פיילוט חקלאי וחברתי שישמש כדוגמא עבור קהילות נוספות באזור ובהמשך במדינות אחרות.
השלב הבא והמרגש לא פחות הוא הנסיון להוזיל משמעותית את סככת הפאנלים ולייצר קונסטרוקציה חדשה מחומר מקיים וידידותי לסביבה על מנת להנגיש את האגריוולטאי לקהילות רבות במדינות מתפתחות. פיילוט של מבנה במבוק חדשני הוצב בחודשים האחרונים בשדות הערבה הדרומית כאשר המטרה היא לבדוק את עמידות המבנה לתנאי אקלים קיצוני כמו רוחות עזות, טמפרטורות גבוהות ורטיבות. מבנה הבמבוק מביא בשורה של ממש בנושא הפחתת מדרך פחמני ויכול לספק פתרון אקולוגי למבנים נוספים בתעשיית החקלאות.
למרות המשבר שתקף אותנו ב 7 לאוקטובר, הקאסר ג'וינט אינסטיטויט המשיך לעבוד, לשתף פעולה, ולמצב את ישראל כפורצת דרך וחדשנית וכשחקנית משמעותית בהתמודדות עם אתגרים גלובלים. לפעמים אנחנו שוכחים, שאם רוצים, אין זו אגדה.