כלי טיס בלתי מאויש חדר לישראל הלילה (בין ראשון לשני) מכיוון מזרח ופגע וגרם נזק קל למבנה במרחב מפרץ העיר אילת, לא היו נפגעים באירוע. ברשתות החברתיות הופצו סרטונים שהראו עשן שמיתמר במקום הנפילה. 

זה לא האירוע הראשון, בנובמבר האחרון התפוצץ כטב"מ שע"פ גורמי הביטחון הישראלים, שוגר על ידי החות'ים בתימן במבנה בית ספר בעיר. בפיצוץ נגרם נזק למבנה בית הספר, אך 37 התלמידים שהיו בו לא נפגעו. מספר אנשים לקו בחרדה מהאירוע וצעיר אחד פונה לטיפול לאחר ששאף עשן. 

מעריב ביקש לברר כיצד האירוע האחרון משפיע על תושבי העיר אילת. אביגיל גד, תושבת העיר חוששת ואומרת: "התחושות לא נעימות, כאילו אילת לא נלקחת ברצינות, זה לא רק הצפון שסופג או באר שבע, עכשיו זה גם אנחנו. יש לנו התראות על אפשרות חדירות מירדן, פשוט לחיות בפחד!" אביגיל מוטרדת גם מהאווירה בזירה הפנים ישראלית: "זה גם מרגיש שהמדינה מתעסקת בדברים אחרים, במקום להתרכז במלחמה ובחשיבות של לתת לצה"ל לנצח"

ג' אך הוא תושב אילת, מצביע על מקור לחשש: " הקושי העיקרי אחרי האירוע אתמול, זה שאין לנו מקלט או ממ"ד ללכת אליו. זה מוסיף הרבה לתחושת חוסר ביטחון מוחלט, אל מול הכלי טייס המפחידים האלה. אחרי שכלי טייס כזה הגיע לאילת ללא כל מפרע ופיצץ ביה"ס בעיר, השמיים לצערי הם הגבול".

 חני רובין , ילידת אילת, המנהלת המסחרית של המצפה התת ימי ופעילת ציבור משתפת: " קשה לקום בבוקר אחרי לילה עם שתי אזעקות , אסור לנרמל את הטיפטופים הללו!" חני מסבירה: "אנחנו בעיר תיירות והמטוסים שחגים מעל הראש כבר הפכו חלק מהנוף, למרות תחושת הביטחון שזה מעניק אסור לעבור על זה לסדר היום."  היא מוסיפה ואומרת לנו: "יוצאות ידיעות על כך שציפורים מפעילות את מערכת ההתראה, אנחנו מבינים את חשיבות הצנזורה אבל לא טיפשים. אנחנו חשופים במשולש הגבולות וסומכים על צה"ל".  הכי חשוב לה שיודגש, שהיא סומכת "על מערכות ההגנה, על צה"ל ועל מדיניות החוץ שתתגבר על המצב ותבטיח את השקט עם השכנים בגזרה הדרומית ".

עינת שטקלר מרגישה אי אמון: "נראה שמנסים לטייח את הטיפול הכושל של מערכות ההגנה, חוסר שקיפות שגורם לחרדה ותסכול, אכזבה וחוסר וודאות, לא לכולם יש בבית ממ״ד וכל מי ששאלתי סביבי, אף אחד לא רץ למקום מוגן באמצע הלילה. בגדול,  חיים בתוך רולטה רוסית, כל יום שאנו מתעוררים לבוקר חדש זה בגדר נס".

אייל סורגיט , פעיל חברתי: "אילת כעיר תיירות ששנים רבות בקרב התושבים הייתה תחושת ביטחון של "אלינו זה לא יכול להגיע" והיום, עם התגברות ההתקפות על העיר תחושת הביטחון נפגעה משמעותית". הוא מעיר פן נוסף ואומר: " יתרה על כך, הרשויות לא מכירות באילת כעיר בסיכון, בכדי לא לפגוע בענף הכלכלה המרכזית. כך נשארים התושבים ללא מעטפת תמיכה, לא נפשית ולא כלכלית.  צריך להבין, שכל אזעקה היא פחד חדש ולא מוכר, שמערער את החוסן הנפשי מקטן ועד גדול. אם עד היום  אילת נחשבה כעיר בטוחה היום זו עיר על הכוונת."