השנה, יותר מבכל שנה אחרת, קריאת ההגדה המסורתית של פסח תהיה סימבולית מאוד, כשמלחמת “חרבות ברזל" עדיין נמשכת ובעזה ישנם 133 חטופים. בשל כך, נולדו יוזמות לעדכון ההגדות המסורתיות ברוח התקופה עם התייחסות ישירה ל"חרבות ברזל" ולאסון שפקד אותנו החל מה־7 באוקטובר עם מתקפת הפתע של חמאס.
השרים שבו לתקוף את הרמטכ"ל בקבינט - שלא נשאר חייב
גורם הפתעה ושימוש בטכנולוגיה ייחודית: כך נערכים בצה"ל לכניסה רפיח
מישאל ציון ונעם ציון, למשל, השיקו בימים אלה מהדורה חדשה ל"הגדה ישראלית" (איורים: מישל קישקה) שיצאה לראשונה לפני 20 שנה, הפעם עם חידושים ותוספות שנוגעים במלחמה, כמו טקסטים שכתבו בני משפחות של חטופים בעזה, איורים אקטואליים וסיפורים מצמררים.
“ליל הסדר הוא הלילה הגדול של הסיפור היהודי שהשתנה מאוד עם הקמת מדינת ישראל, יש לנו קיבוץ גלויות של מנהגים מכל מיני עדות, וליל הסדר הפך להיות גם הלילה הגדול של הסיפור הישראלי שבו אנחנו מדברים על מאיפה באנו ולמה אנחנו כאן", מסביר מישאל.
“ההגדה המקורית קיבצה את כל הנוסחים השונים והעליות השונות ושמה אותם ליד ההגדה המסורתית של פסח כדי שכל משפחה תספר את הסיפור שלה ליד שולחן הסדר.
אחרי ה־7 באוקטובר הסיפור שלנו השתנה: אנחנו עדיין לא מבינים את כל הצורות שבהן הוא השתנה, אבל ליל הסדר זה החג הכי עתיק ומצד שני הכי רלוונטי, ולכן היה ברור לנו שמשפחות ישראליות שישבו סביב השולחן השנה ירצו הגדה שבאמצעותה יוכלו לספר סיפור של אמונה ותקווה, סיפור מחודש שגם זוכר את הכיסאות הריקים של כל מי שלא נמצא איתנו השנה בליל הסדר, וגם מקבל את הסיפור העתיק שלנו ושל המאבקים שעוד יהיו לנו בתקופה הקרובה".
איך זה בא לידי ביטוי בפועל?
“הדבר הראשון שבו הוספנו משהו היה ‘מה נשתנה’ כי זו הזדמנות לשאול מה נשתנה אצלנו, בפנים, ולכן הוספנו בעמוד של ‘מה נשתנה’ קטעים מההגדות של הקיבוצים בארי ונחל עוז, עבורם זו מסורת עתיקה לכתוב הגדות חדשות. אחרי ה־7 באוקטובר הלכתי לספרייה הלאומית וביקשתי מהספרנית את כל ההגדות של הקיבוצים שנפגעו בעוטף עזה, ואתן לך דוגמה: בהגדה של קיבוץ נחל עוז משנת 1956 נכתב: ‘מה נשתנה הלילה הזה שאנחנו יושבים בצפון מצרים וידנו רב לנו להגן על נפשנו?’.
כמה זה מרגש שזה קרה ב־1956 וכמה זה כואב שב־7 באוקטובר לא היה לאנשי קיבוץ נחל עוז כוח להגן על נפשם. בקיבוץ בארי, עוד לפני שהיה קיבוץ, הייתה הגדה, ובפסח תושבי הקיבוץ, שהיו בגדרה, כתבו הגדה על הציפייה להגיע לקיבוץ. הסיפור הכי מצמרר לדעתי זה הסיפור של אבנר גורן, שכתב את ההגדה של קיבוץ ניר עוז, הוא כתב קטע מאוד יפה על איך החברה הישראלית היא כמו סלט פירות - יש כל מיני טעמים אבל ביחד אנחנו משלימים לדבר גדול יותר.
אבנר ואשתו מאיה נרצחו ב־7 באוקטובר וגופתה של מאיה עדיין נמצאת בעזה. הבטחתי למשפחתו של אבנר שנדאג שכמה שיותר משפחות ישראליות יקראו את דבריו בליל הסדר. עוד חידוש שעשינו זה שמישל קישקה, המאייר של ההגדה, החליט לצייר מחדש את האויב, והוסיף בהגדה ציור של מחבל נוח’בה ושם קליפת בננה בתקווה שאולי הוא יחליק. מבחינתי זה המשך המסורת של ההומור השחור היהודי".
“לא להיות באסקפיזם"
התנועה הרפורמית השיקה הגדה בשם “הלילה הזה השתנה", הכוללת הצעות לסדר לזמן הזה: לעטר את הצלחות בחוט צהוב כסמל להשבת החטופים הביתה, כיסא ריק כדי להזכיר שהחטופים עדיין בעזה ולא יושבים על כיסא ליל הסדר, מצה חצויה לשניים כדי להמחיש שהלב שלנו חצוי לשניים וקושיות עדכניות לטובת קירוב לבבות, שיחות נפש, יציאה לחירות וחזון של תקווה.
כמו כן, הגדה זו מציעה במקום עשר המכות שהביא אלוהים על מצרים, לציין את המכות שחווינו השנה. “הרעיון היה לאסוף את הקולות מהשטח שמתכתבים עם התכנים של ההגדה", אומרת הרבה יעל קריא, יוזמת ההגדה.
“אני רבה אזורית של המועצה האזורית מטה אשר ואני עובדת עם מושבים וקיבוצים, ולקיבוצים יש מסורת רבת שנים של לשנות את ההגדות בהתאם לתקופה שבה הם מצויים כי ההגדה מנציחה תקופה היסטורית. כרגע אנחנו נמצאים בנקודת זמן בהיסטוריה שהיא ראויה להנצחה, לכתיבה מחדש ולהתבוננות ותובנות חדשות ומכאן נולד הרעיון להגדה.
אני לא חושבת שאפשר להגיד היום את ‘דיינו’ בלי לשאול שאלות כי מה הדיינו שלנו בתקופה הזו? מבחינה קונספטואלית ומבחינה רגשית חיפשתי כלי לעיבוד התחושות דרך ההגדה. בעיניי הדבר הכי חשוב בפסח זה לעורר אצל הילדים וגם בתוכנו שאלות של ‘מה נשתנה?’, וה’מה נשתנה’ של עכשיו מאוד השתנה לעומת העבר, לא רצינו לברוח מהשאלה הזו ולא להיות באסקפיזם".
החברה להגנת הטבע בשותפות בית מדרשת חנתון והמדרשה באורנים־החלוץ יצרו את “סימני דרך", על שם שירה הנודע של נעמי שמר, הגדה עדכנית המשלבת שירים ותכנים של אחדות, רעות וגבורה. “ההגדה עובדת לפי סימני הסדר, ולכל סימן של הסדר אנחנו משלבים תוספת כמו שיר או פעילות או הצעה למחשבה", מסבירה עורכת ההגדה נירה נחליאל ממדרשת חנתון, שערכה את ההגדה יחד עם אילנה אב"ו גולן ודותן אריאלי מהמדרשה באורנים־החלוץ.
“הרגשנו השנה שצריך להוציא משהו מיוחד לשנה הזו כי הראש עדיין באירוע הטראומטי שקרה בשמחת תורה, וזה התבקש שמצד אחד נציין את החג אבל מצד שני לא נתעלם מהמציאות המורכבת והעצובה. איך נחגוג את החג כשהחטופים עוד בעזה? לכן ההגדה הזו נותנת מצד אחד תקווה, חגיגיות ורובד רוחני, ומצד שני נותנת מקום גם לכאב, גם לקושי וגם למחשבות שיש לכל אחד מאיתנו ולציפייה שמשהו ישתנה".
“לכידות, עוצמה ואופטימיות"
ערוץ FOODY בשיתוף מטה משפחות החטופים יזם את “הגדת התקווה", הגדה מעודכנת שהודפסה בדפוס בארי, ושוזרת תקוות חדשות ומסרים מעוררי השראה ברוח השעה מאת הרב ישראל לאו, מרים פרץ, הרב שמואל רבינוביץ’, חיים ילין וריטה, וכן תפילה מיוחדת להשבת החטופים הביתה במהרה. “'הגדת התקווה' נולדה באחת התקופות המאתגרות של עם ישראל במטרה להפיץ את התקווה, להעלות את החוסן הלאומי, המורל האישי ולהיכנס לערב החג באווירת לכידות, עוצמה ואופטימיות", מוסרת עדי השלוו־כהן, מנכ"לית ערוץ FOODY.
“יזמנו את שיתוף הפעולה עם בעלי דפוס בארי כדי לתת כבוד ולהניע את העסק שבו עובדים מבארי שהם סמל ללכידות, לתקומה ולתקווה. ב'הגדת התקווה' שזורים בפסוקי ההגדה תקוות חדשות ומסרים מעוררי השראה של תקווה ואחדות, ברוח שעה זו. אישים אהובים ומובילים המייצגים את השדרה המרכזית של הישראליות במיטבה מעבירים את המסרים".
“ההגדה היא שיתוף פעולה ייחודי בין מטה משפחות החטופים, דפוס בארי וחברת פודי. הרעיון נולד לפני כמה שבועות, כשהבנו לצערנו שאת חג החירות הקרוב אנחנו הולכים לציין בלי 133 מהאחים והאחיות שלנו", מציין איתי שנברגר, ראש הצוות שאמון על הפרויקט מטעם מטה משפחות החטופים. “הקו המנחה היה יצירת הגדה שתאגד בתוכה את עם ישראל כולו בצורה מאחדת וברוח השעה. במקום שההגדה תקבל משמעות סימבולית כמו בכל שנה, היא מקבלת משמעות קונקרטית. כל חלק מההגדה הופך פתאום להיות ממשי, היא רלוונטית יותר מאי פעם.
התשובה לשאלה ‘מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?’ היא ‘כמעט הכל’. סיפור יציאת מצרים, השחרור מעבדות לחירות, ‘שלח את עמי’ - הכל כל כך רלוונטי, כואב ולא נתפס. שיתוף הפעולה באמת מרגש כי הוא מאחד את כל חלקי החברה: מהרב ישראל לאו, דרך מרים פרץ, רב הכותל שמואל רבינוביץ’, חיים ילין ועד ריטה. דפוס בארי שספג פגיעה קשה וקם על הרגליים ביד חזקה ובזרוע נטויה וכמובן פודי שהפיקו את כל הטוב הזה. ייחוד נוסף להגדה בעברית הוא טקסט מרגש של דני אלגרט, שאחיו איציק חטוף בעזה, ומייצג בהגדה זו את משפחות החטופים".
הגדה מקורית נוספת שיוצאת בימים אלה לאור היא ההגדה לפסח של סיירת גולני בסימן מלחמת "חרבות ברזל", הכוללת ציטוטים ומשפטים של המפקדים, תמונות משדה הקרב וסמלי היחידה. יוזם ההגדה הוא משה כהן, אביו של לוחם בסיירת, שהחליט להפיק ולעצב הגדה מתוך כוונה להצדיע לחיילים שנמצאים עתה בלחימה. “כשהבן שלי נכנס לעזה בתחילת המלחמה הוא היה בקורס קצינים ולפני הכניסה יהודה ואך, מפקד בה"ד 1, אמר להם ‘תכינו הגדות בפק"ל’. כשהוא יצא בפעם הראשונה ושיתף אותי בזה ישר ידעתי: יש לי פרויקט", מספר כהן.
“בהגדה עצמה יש הקדשה לחיילים שכתב מפקד סיירת גולני, סא"ל דוד כהן, ועוד תוספות שנוגעות ליחידה. במהלך ההוצאה לאור איבדתי את התורם המיועד להדפסה, ואחרי פרסום בפייסבוק של גולני פנה אליי אביב גלאם מקבוצת אביב גלאם־התחדשות, ולקח על עצמו את ההוצאה לאור. במהלך השיחה איתו גיליתי שהוא היה יחד עם הבן שלי בעזה, בתפקידו במילואים הוא מפקד חפ"ק מג"ד של גדוד גפן בבה"ד 1 והיה נוכח בשיחה המדוברת של מפקד בה"ד 1 שהובילה להגדה הזו. זה מוקדש לחיילים ולכולם באהבה, וזה מרגש אותי".