קשה לעתים להבחין בין פחד טבעי לחרדה. ניתן להעריך זאת על ידי בחינת עוצמת התגובה: האם אני נמנע מפעילויות באופן משמעותי יותר מאחרים, האם נפגעה השגרה באופן ניכר ביחס לסביבה, והאם המחשבות על המצב מטרידות גם בבית כשאנחנו בסביבה בטוחה? חשוב לזכור שחרדה היא תגובה טבעית למצבי לחץ, אך במקרים קיצוניים היא עלולה לפגוע באיכות החיים.
חרדה נובעת משימוש בתקשורת בין תאי העצב (נוירונים) במוח ובין החומרים הכימיים המופרשים שם. כשאנו חווים מתח פתאומי או איום ממשי, מופעלת מערכת "הילחם או ברח". מערכת זו גורמת לשורת תגובות פיזיולוגיות ובהן:
במצב תקין, לאחר שהאיום חולף, מערכת "הילחם או ברח" נרגעת והגוף חוזר למצב מנוחה. אולם אצל אנשים הסובלים מחרדה מערכת זו עלולה להישאר פעילה גם לאחר שהאיום חלף, מה שגורם לתחושות חרדה ממושכות, גם כאשר אין סיבה אובייקטיבית לחשוש.
חשוב לציין שחרדה היא תגובה טבעית ונורמלית למצבי לחץ. עם זאת, כאשר חרדה הופכת לתופעה קבועה ופוגעת בתפקוד היומיומי, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בהבנת מקור החרדה ולפתח כלים להתמודדות איתה. חרדה, למרות היותה תגובה טבעית למצבי לחץ, עלולה להפוך למעיקה ואף משביתה כאשר היא עוצמתית או ממושכת.
חשוב לזכור שחרדה היא תופעה נפוצה וניתנת לטיפול. פניה לעזרה מקצועית אינה בושה, ויכולה לסייע משמעותית בשיפור איכות החיים. קיימות טכניקות טיפוליות רבות ומגוונות, המאפשרות התאמה אישית לכל אדם ולצרכיו. בין היתר עשוי הטיפול הפסיכולוגי לשלב חשיפה איטית לפחד תוך הרגעת חרדה, לתרגל נשימות נכונות מרגיעות, וגם כמובן לנסות לנרמל את המצב ולהשיב את השליטה לאדם.
כאמור, טיפול פסיכולוגי הוא קו הטיפול הראשוני המומלץ להתמודדות עם חרדה. עם זאת, במקרים בהם הטיפול הפסיכולוגי אינו מספק או כאשר נגרמת פגיעה משמעותית בתפקוד, ניתן לפנות לטיפול תרופתי.
תפקידו של הטיפול התרופתי:
התרעות פיקוד העורף