יש מה לעשות: המצב הבטחוני המתוח עשוי לעורר תחושות חרדה בציבור הישראלי. למרות ההתמודדות המוכרת עם איומים ביטחוניים, ייתכן שהתחושות יתעצמו ויפגעו בתפקוד היומיומי.

התמודדות פסיכולוגית עם מוראות המלחמה - התמודדות עם חרדה בעורף (צילום: FREEPIK)
התמודדות פסיכולוגית עם מוראות המלחמה - התמודדות עם חרדה בעורף (צילום: FREEPIK)

קשה לעתים להבחין בין פחד טבעי לחרדה. ניתן להעריך זאת על ידי בחינת עוצמת התגובה: האם אני נמנע מפעילויות באופן משמעותי יותר מאחרים, האם נפגעה השגרה באופן ניכר ביחס לסביבה, והאם המחשבות על המצב מטרידות גם בבית כשאנחנו בסביבה בטוחה? חשוב לזכור שחרדה היא תגובה טבעית למצבי לחץ, אך במקרים קיצוניים היא עלולה לפגוע באיכות החיים.

חרדה נובעת משימוש בתקשורת בין תאי העצב (נוירונים) במוח ובין החומרים הכימיים המופרשים שם. כשאנו חווים מתח פתאומי או איום ממשי, מופעלת מערכת "הילחם או ברח". מערכת זו גורמת לשורת תגובות פיזיולוגיות ובהן:

  • עלייה בקצב הלב:  נועדה להזרים יותר דם לשרירים, כדי להתכונן לפעולה.
  • זרימת דם מוגברת לשרירים:  גורמת לרעד, כהכנה לפעילות גופנית.
  • ירידה בזרימת הדם למערכת העיכול:  גורמת לבחילות.
  • קושי בקליטת גירויים חדשים:  המוח ממוקד באיום, ופחות זמין לקלט אחר.

במצב תקין, לאחר שהאיום חולף, מערכת "הילחם או ברח" נרגעת והגוף חוזר למצב מנוחה. אולם אצל אנשים הסובלים מחרדה מערכת זו עלולה להישאר פעילה גם לאחר שהאיום חלף, מה שגורם לתחושות חרדה ממושכות, גם כאשר אין סיבה אובייקטיבית לחשוש.

חרדה. תגובת ''הילחם או ברח'' (צילום: אינגאימג)
חרדה. תגובת ''הילחם או ברח'' (צילום: אינגאימג)

חשוב לציין שחרדה היא תגובה טבעית ונורמלית למצבי לחץ. עם זאת, כאשר חרדה הופכת לתופעה קבועה ופוגעת בתפקוד היומיומי, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בהבנת מקור החרדה ולפתח כלים להתמודדות איתה. חרדה, למרות היותה תגובה טבעית למצבי לחץ, עלולה להפוך למעיקה ואף משביתה כאשר היא עוצמתית או ממושכת.

הנה מספר צעדים שעשויים לסייע בהתמודדות עם חרדה:

  1. שמירה על שגרה:
    • הקפדה על שגרת יום קבועה ככל האפשר, הכוללת פעילויות יומיומיות כמו עבודה, לימודים, בילוי וחיי חברה.
    • שמירה על שגרה תקינה מספקת תחושת שליטה וביטחון, ומסייעת למוח להבין שהסביבה בטוחה.
    • הקפדה על תזונה בריאה, שינה מספקת ופעילות גופנית תורמות אף הן לתחושת רווחה ולשיפור מצב הרוח.
     
  2. זיהוי חרדה:
    • קשה לעתים להבחין בין פחד טבעי לחרדה. ניתן להעריך זאת על ידי בחינת עוצמת התגובה ביחס לאחרים: 
    o האם אני נמנע מפעילויות באופן משמעותי יותר מאחרים?
    o האם השגרה שלי נפגעה באופן ניכר ביחס לסביבתי?
    o האם המחשבות על המצב מטרידות אותי גם בבית, בסביבה בטוחה?
  3. שיתוף וחיבור:
    • הימנעות מבידוד ודיבור על תחושות קשות עם חברים, בני משפחה או גורם מקצועי כמו פסיכולוג.
    שיתוף חוויות מאפשר לגיטימציה של התחושות, עיבוד מחשבות וקבלת תמיכה רגשית.
  4. פעילות אקטיבית:
    • ביצוע פעולות הסחה שמסיחות את הדעת מהחרדה ומחזירות תחושת שליטה, כמו תחביבים, ספורט או התנדבות. פעולות אלו תורמות להפחתת תחושת חוסר האונים ומחזירות את תחושת השליטה.

חשוב לזכור שחרדה היא תופעה נפוצה וניתנת לטיפול. פניה לעזרה מקצועית אינה בושה, ויכולה לסייע משמעותית בשיפור איכות החיים. קיימות טכניקות טיפוליות רבות ומגוונות, המאפשרות התאמה אישית לכל אדם ולצרכיו. בין היתר עשוי הטיפול הפסיכולוגי לשלב חשיפה איטית לפחד תוך הרגעת חרדה, לתרגל נשימות נכונות מרגיעות, וגם כמובן לנסות לנרמל את המצב ולהשיב את השליטה לאדם.

כאמור, טיפול פסיכולוגי הוא קו הטיפול הראשוני המומלץ להתמודדות עם חרדה. עם זאת, במקרים בהם הטיפול הפסיכולוגי אינו מספק או כאשר נגרמת פגיעה משמעותית בתפקוד, ניתן לפנות לטיפול תרופתי.

תפקידו של הטיפול התרופתי:

  • הגנה מפני חרדה מציפה: התרופות מסייעות בהפחתת עוצמת התסמינים ומאפשרות התמודדות טובה יותר עם מצבים מלחיצים.
  • טיפול בסימפטומים משניים: ירידה במצב רוח, קשיי שינה, הפרעות ריכוז ועוד.

חשוב לציין שנטילת תרופות הרגעה אינה מומלצת כטיפול ראשוני. הן עלולות לפגוע ביכולת עיבוד קוגניטיבי של האירוע הטראומטי, להגביר את הסיכון לפוסט טראומה ואף להוביל להתמכרות לאורך זמן. עם זאת, למי שמעוניין לאחר שניסה טיפולים אחרים, התרופות היעילות ביותר לטיפול בחרדה הן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מקבוצות SSRI או SNRI. אלו תרופות בעלות פרופיל בטיחותי גבוה ואינן ממכרות. חשוב להתאזר בסבלנות. תרופות אלו מתחילות להשפיע לרוב לאחר 4-6 שבועות, ולעתים אף יותר.

מוקד ער''ן (צילום: ער''ן)
מוקד ער''ן (צילום: ער''ן)

במקרים של חרדה אקוטית או חשיפה לאירוע טראומטי, לעתים ממליץ הרופא להימנע משימוש בתרופות הרגעה. טיפול תרופתי נכון, בשילוב טיפול פסיכולוגי, יכול להוביל להחלמה משמעותית מרוב מקרי החרדה. כך או כך חשוב לפנות לעזרה בהקדם האפשרי: ככל שמתמהמהים יותר, כך קשה יותר לטפל בחרדה והיא עלולה להחמיר.

לאן תוכלו לפנות במקרה של מצוקה נפשית?

  • ער"ן – עזרה ראשונה נפשית: 1201
  • טלפון מרכז החוסן הארצי הטיפולי 5486*. המרכז פועל בימים א-ה בין השעות 08:00-20:00
  • קו המצוקה של קופות החולים:
    מאוחדת 3833*
    לאומית 507*
    מכבי 3555*
    כללית 8703 *