"הפורום נולד בעקבות 7 באוקטובר מתוך הבנה שיש הרבה כיתות כוננות ששיתוף פעולה ביניהן בכל מיני נושאים יכול מאוד לקדם אותן ביכולת שלהן, בין שבהצטיידות, בין שזה בהסדרת החוק, ובין שזה בנושא העברת מידע ולקחים, וגם בזמן אמת. הקשר שנוצר בין האנשים בשגרה הנוכחית זה משהו שבא לידי ביטוי", מספר יו”ר הפורום שרון תורג’מן.
"במסגרת הפורום הצלחנו לגייס מעל תשעה מיליון שקלים לטובת כיתות הכוננות והעמדנו לרשותן פלטפורמה חינמית שאנשים הפיצו וגייסו כספים בעיקר מחו”ל וגם מהארץ, לצורך מכשירי קשר, אמצעי לחימה כמו מדים טקטיים או פנסים ודברים שצריכים בטווח המיידי, כי הבירוקרטיה בארץ עובדת כמו בירוקרטיה - אטי ומסורבל מאוד, ואין את הזמן הזה. הפורום גדל כל יום ועוד יגדל. אנחנו לא מנסים חלילה להחליף את הרשויות שהן האוטוריטה החוקית של העניין הזה, אבל בהחלט לקדם את רמת הביטחון ביישובים ואת יכולות האנשים, וגם להסתכל ימינה ושמאלה ולטפל בבעיות רוחביות כפורום חזק המאגד בתוכו את העם. אנחנו רוצים לעשות את המהלך הזה כדי שיהיה אפקטיבי וכדי שיישאר פה לטווח הארוך, כדי שלא נמצא את עצמנו ב־7 באוקטובר 2025 בצורה אחרת".
תורג’מן (46), רס”ן (במיל’), משמש זה עשור כמפקד כיתת הכוננות במושב כפר הרי”ף בגבול השפלה ומישור החוף הדרומי, היה לדבריו דרוך ב־7 באוקטובר לכל תרחיש. “לא חיכיתי ל־7 באוקטובר אלא הקמתי את כיתת הכוננות כשרק הגעתי למושב, וביום מתקפת הפתע כיתת הכוננות קפצה", הוא מספר. "יש לי קבוצת וואטסאפ של אנשי הרפואה ביישוב שיודעים לתת מענה לכל מצב, וכבר שנים שאנחנו מוכנים לכל מצב, כי ידעתי שהיכולת של הצבא ושל המשטרה להיות בכמה מקומות בו־זמנית היא בלתי אפשרית, אבל רובנו חברה מגויסת והיינו בצבא כך שיש לנו יכולות. בימים הראשונים של המלחמה סגרנו את היישוב, פרסנו כוחות והגברנו את האבטחה. עם הזמן גם קיבלנו כלי נשק ארוכים. בכיתת הכוננות שלי יש אנשים שהיו בלבנון, בעזה, בשטחים, לוחמי סיירות וגבעתי, נח”ל וצנחנים”.
"לא יכול להיות שאנחנו נמצאים בסיטואציה כזו שמישהו קיבל נשק ארוך, אבל לא ירה בו כמה חודשים כי מג”ב או המשטרה לא יודעים להתמודד עם כמות האנשים שכרגע צריכים לעבור מטווח. כלומר, אם יש גופים אחרים שיכולים לבצע הכשרות ואימונים אז שייקחו את זה ממג”ב, ולא לקבל ברקס. להפך, אני רואה התנגדות של משטרה ומג”ב מתוך רצון בירוקרטי שלהם. אם אני למשל מ”פ חי”ר, למה אני לא יכול להעביר אימון לכיתה שלי? הרי אם הייתי בצבא הייתי יכול לעשות את זה. אבל לא נותנים את האופציה והסיבה היא כי חייב להיות קצין מג”ב נוכח, אבל לקצין כזה יש עוד אלף דברים לעשות. הבירוקרטיה פה קצת יורה לנו ברגל ואין לנו זמן, אנחנו מבינים שאנחנו מוכרחים להתקדם במהירות אל היעדים שלנו ולהתאמן".
לתורג’מן יש בטן מלאה על התנהלות המדינה בטיפוח כיתות הכוננות אחרי 7 באוקטובר. “כיתות כוננות קיימות עשרות שנים בהגנה על יישובים, אבל המדינה צריכה להיערך בצורה יותר נכונה, לארגן נכון את המתנדבים ולייעל את הנחיצות שלהם”, הוא אומר. “יש צבא העם, וזה כל אחד מאיתנו. זה שהשתחררנו מהצבא לא אומר ששכחנו להילחם, המדינה צריכה להשתמש בנו בצורה נכונה ולא לקצץ לנו את הכנפיים”.
"תבין, עכשיו ברור שמחבל יכול להמריא במצנח ממונע מקלקיליה, ובתוך דקות הוא יכול לנחות בצור יגאל או בכפר סבא. אותו הדבר יכול להתרחש גם בחדירה מטול כרם לבת חפר או לנתניה, או מג’נין ליישובים הסמוכים. המדינה מוכרחה להחליף דיסקט באופן מיידי ולהיערך לחדירה כזאת, שתהיה מאוישת או של כטב”מים שיישאו חומרי נפץ. בסופו של דבר לוחמים שסיימו צבא צריכים לשנות פאזה ולהבין שעכשיו הם נלחמים על הבית שלהם. אין לנו כוונה להקים מיליציות אזרחיות, המדינה חייבת לראות אותנו חלק מצבא העם".
"משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי ממשיכים במאמצי גיוס המתנדבים בימים אלו בכלל תחומי העיסוק בכדי לחזק את תחושת הבטחון בקרב האזרחים. אנו קוראים לכלל הציבור לגלות מעורבות חברתית בעת הזו, לקחת חלק ולהתנדב למשמר האזרחי בכל תחומי העיסוק, בהן כיתות הכוננות".
התרעות פיקוד העורף