"שאלו על פסוקי קוראן ואז קראו לי בוגד": סיפורו של הרופא שנפל למארב הנוח'בה

ד"ר אבו עראר הוא בן 33, נשוי עם תינוקת בת שבעה חודשים שנולדה כשבוע לפני אותו יום עגום. הוא ממשפחה בדואית, אביו נהג משאית ואימו עקרת בית, יש לו עוד ארבעה אחים ו-11 אחיות. רפואה הוא למד ברומניה, כשחזר לארץ עשה סטאז' בבית חולים ברזילי, ועכשיו הוא מתמחה במחלקה פנימית.

מבחינתו, בוקר השבעה באוקטובר התחיל כיום רגיל בשגרת חייו. הוא נסע לתורנות בבית החולים, בדרכו הבחין ברכב באמצע הכביש "שכב פצוע, כשהתקרבתי אליו ראיתי שהוא כבר מת". טארק ממשיך ומספר: "הייתי עם שכפ"ץ וקסדה מאיחוד והצלה, כי אשתי באמצע הדרך התקשרה אליי ואמרה לי שיש אזעקות בכפר ויש נפילות, יש הסלמה וברור שזה מעזה". כשנתקל במחבלים, בהתחלה לא הבין שהם אכן מחבלי חמאס, אבל אז הוא נורה. "אחרי שירו לי בבית החזה ואחר כך ברגל, תפסו אותי וקשרו אותי לעמוד. התחילו לתשאל אותי, הייתי בשוק, חשבתי שזה חלום".

טארק חשב שגורלו נחרץ: "חשבתי שאני הולך למות שזהו זה היום האחרון בחיים. היה טבח, דם, שריפות, ירי כל הזמן". אחרי למעלה משעה כוח ישראלי שהגיע למקום ניהל איתם קרב יריות. בתושייה של רגע הוא עשה מעשה בעל משמעות שסייע ללוחמים שלנו ויתכן שאף הציל את חייהם של חלקם. "כשהגיעו החיילים, עלה לי הסטרס כל הזמן. חשבתי שהם יתבלבלו שאני אחד מהם ויירו בי ויחסלו אותי, אבל למזלי הם זיהו את זה ואמרו: "חדל, חדל, בן ערובה"".

טארק סבור שבזכות לוחמי הימ"מ האלה הרבה מתושבי האזור ניצלו. "הם יכלו להתקדם יותר לשדרות וגם לאשקלון". הוא אמר ללוחמים עוד באירוע וגם כאן בראיון הוא חוזר על הדברים: "הם הצילו את החיים שלי. אני מודה להם ומעריך אותם ומקווה שיהיה טוב".

טארק פונה מזירת הלחימה על ידי אמבולנס של איחוד הצלה לנתיבות ומשם לבית החולים סורוקה. אפילו בבית החולים, עדיין קשה היה לו להאמין למה שהתרחש, "הייתי בבית חולים, מוגן, אומנם הייתי כאוב וירוי, אבל הדבר היה בלתי נתפס. חשבתי כל הזמן שאני חי בסרט, בחלום".

טארק נפצע ביד, בבית החזה וברגל, טופל בבית חולים וכעת הוא בתוכנית שיקום. הוא מקבל מענה טוב והוא מרוצה: "עוזרים להשתקם מבחינה פסיכולוגית, פיזית ונפשית". עם זאת, הוא עדיין מוגבל: "עדיין צולע, הולך בהליכה איטית, אך חזרתי לעבודה חלקית". הידע שלו ברפואה עוזר לו להבין ש"זה ייקח זמן, להחלים פיזית ונפשית". לאחרונה כדבריו, חזר לעבודתו בברזילי והוא מטפל שם גם בפצועים אחרים.

הוא רוצה לראות יותר שוויון במדינה בין בדואים ליהודים ודרוזים. טארק מבקש להעביר מסר לאזרחי ישראל: "זה הזמן לאחדות, להבין, לשקול, אין ימין ואין שמאל. כולנו ביחד, ערבים ויהודים, דרוזים, כולנו תושבי ישראל, צריך להבין ולהתקדם יחד, וחוזקה ואחדות היא תנצח".