התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כרים קאן אמר היום (שני) ל-CNN כי בית הדין מבקש להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט "באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות על פי התקפות 7 באוקטובר על ישראל והמלחמה בעזה שלאחר מכן". כמו כן בית הדין מבקש להוציא צווים גם נגד מנהיגי חמאס יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה. בהמשך לדיווח בדקנו מה דרוש כדי שזה יקרה ומה הן המשמעויות שעומדות מאחורי הוצאת הצווים.
סמוטריץ': העסקה שעל השולחן - ניצחון לחמאס; איזנקוט: סחיטה באיומים
טראמפ לא דחה אפשרות להתנות את הסיוע הצבאי: "יש לי ניסיון רע עם ביבי"
פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת, דיבר עם מעריב על משמעות ההחלטה: "המשמעות היא שה-ICC הפך לאחר תהליך של שינוי לעוד ארגון בינלאומי פוליטי, כמו האו"ם או הצלב האדום".
לדברי פרופ' קונטורוביץ', "מבחינה משפטית, אין לבית הדין סמכות, והניסיון להאשים את ישראל בפשעי מלחמה במלחמה עם שיעור פגיעה באזרחים הנמוך ביותר של כל לחימה עירונית מודרנית הוא אבסורדי. זה אבסורד להאשים את ישראל ב"פשע הרעבה" כאשר אף אחד לא מת מרעב".
על ההשלכות של ההחלטה, בפועל, אמר פרופ' קונטורוביץ': "מעשית, אין להחלטה משמעות רבה. ביבי וגלנט יצטרכו לחשוב פעמיים לפני שייסעו לכמה מדינות אירופיות. מבחינה דיפלומטית, מדובר בניסיון ליצור שוויון מוסרי בין חמאס לישראל". לסיום אמר פרופ' קונטורוביץ' כי "ההחלטה מעוררת גועל, אבל אינה קטסטרופלית. בית הדין הבינלאומי הוא כמו וודו, כוחו תלוי במידת האמונה בו".
לבית המשפט הבינלאומי הפלילי (ICC) אין כוח משטרה משלו. לכן, הוא תלוי ב-124 המדינות החברות בו כדי להוציא לפועל את צווי המעצר נגד החשודים בפשעים. ישראל וארצות הברית אינן מדינות חברות בו, אך מדינות אירופה הן לצד חוקת בית הדין - ולכן מחויבות משפטית לעצור כל אדם שיש צו נגדו צו מעצר מטעם ה-ICC. על כן, אם אכן יונפקו הצווים - בכירים ישראלים יעמדו בסכנת מעצר במדינות בעלות ברית. יחד עם זאת, בית המשפט אוסר לנהל משפטים שלא בנוכחות הנאשמים, למעט מספר חריגים מצומצמים.
ב-2015 הרשות הפלסטינית הצטרפה כחברה לבית הדין, דבר שעורר זעם בקרב בכירים ישראלים, ואיומים על כך שכל פעולה שהרשות תיזום תיתפס כמעשה עוין. לכן, ישראל לחצה בזמנו על בעלות הברית שלה לקצץ במימון שלהן לבית הדין בהאג. בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שגבתה את חייהם של כ-1,200 בני אדם בישראל, והתגובה הצבאית של ישראל, שהרגה לפי משרד הבריאות בעזה יותר מ-34,000 ברצועה, התייחס התובע של בית הדין, כרים חאן, לסוגיית סמכות השיפוט.
לדבריו, "כל פשע שבוצע בשטחי פלסטין על ידי כל צד נופל תחת סמכות בית הדין, כולל האירועים הנוכחיים בעזה ובגדה המערבית. המכשולים שהוצבו בפני אספקת סיוע לעזה עשויים להוות פשע בסמכות בית הדין. על ישראל להפגין מאמצים ניכרים, וללא דיחוי נוסף כדי לוודא שאזרחים מקבלים צרכי חיים בסיסיים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בחודש שעבר לאפשרות שבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג יוציא צווי מעצר בגין פשעי מלחמה נגד ההנהגה המדינית והצבאית של ישראל, ואמר כי "לבית הדין הזה אין שום סמכות על מדינת ישראל. האפשרות הזו היא שערורייה בקנה מידה היסטורי". נתניהו ביקש להבהיר: "שום החלטה, לא בהאג ולא בשום מקום אחר, לא תפגע בנחישות שלנו להשיג את כל מטרות המלחמה - שחרור כל חטופינו, ניצחון מוחלט על חמאס והבטחה שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל".
עוד אמר כי הניסיונות של בית הדין לערער על זכותה של ישראל להגנה עצמית לא יתקבלו, וטען כי הדבר "יקבע תקדים מסוכן המאיים על חיילים ופקידים של כל הדמוקרטיות".
דייוויד בוסקו, פרופסור באוניברסיטת אינדיאנה ומחבר הספר "צדק מחוספס" העוסק בבית הדין הבינלאומי הפלילי, ציין: "העמדה הישראלית היא שמכיוון שישראל לא הצטרפה לבית הדין, אין לו סמכות שיפוט על אזרחיה", אמר, והוסיף כי זוהי גם עמדתה של רוסיה.
כזכור, בחודש שעבר דווח ברשתות התקשורת השונות כי צווי מעצר צפויים להינתן נגד בכירים ישראלים, כולל ראש הממשלה ושר הביטחון יואב גלנט. עם זאת, בית הדין הבינלאומי הפלילי לא אישר את הדיווחים. נזכיר כי גם במרץ 2021 נפתחה חקירה נגד ישראל בנוגע לחדשות לפשעים שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה ב-13 ביוני 2014.
בעבר היו מקרים בהם מדינות חברות התעלמו מצווי המעצר, כמו דרום אפריקה שב-2015 לא עצרה את נשיא סודאן עומר אל-בשיר בביקורו במדינה. אך הצווים עדיין מגבילים את נסיעותיהם של העומדים בפניהם.
ב-2023 הוצאו צווי מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונציבת זכויות הילד ברוסיה בטענה לאחריותם על גירוש וההעברה הבלתי חוקיים של ילדים מאזורים כבושים באוקראינה. פרופ' מארק קרסטן ציין כי ארה"ב נטשה את עמדתה המסורתית כי בית הדין הפלילי לא יכול לחקור אזרחי מדינות שלא הצטרפו אליו כשתמכה בצווים נגד פוטין.
לסיכום, צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, אם יוצאו, צפויים לעורר זעם בישראל ולשנות את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינות רבות, ועדיין, יגבילו משמעותית את יכולת תנועתם של הבכירים. ארה"ב הביעה התנגדות ליכולת השיפוט של בית הדין על ישראלים, אך בשנים האחרונות היא הפגינה נכונות רבה יותר לשתף פעולה עמו.