עוד הוסיף קופרשטיין ואמר: "הבת שלנו חיפשה אותו בכל בתי החולים, התקשרנו לצבא ולמשטרה שלא עזרו לנו. לא רצו להראות לנו את הסרטונים והתמונות שהופצו שרואים אותו קשור והוא צועק את השם שלו. חבר של בר אמר לו לברוח, אבל בר היה חובש ובחר להישאר ולטפל בפצועים במסיבה. הספיק לפנות שלוש פעמים פצועים למושב פטיש עד שנתפס".
שורד השואה פרץ סבח היה ב-7.10 בביתו בשדי אברהם. מתחילת המלחמה הוא מפונה מביתו: "בשבעה באוקטובר חוויתי טראומה עצומה, זה היה שואה עבורי. התעוררתי לרעש של הפצצות וירי, לא היה חשמל ולא יכולתי להתקשר כדי לברר מה קורה. נעלתי באמצעות מוט את דלת הממד. ככה הייתי במשך יומיים כשקול היריות משתולל בחוץ, ללא חשמל וללא תקשורת עם מעט אוכל ומים. עד שבזכות המשפחה שלי הגיעו אליי כוחות הביטחון לשחרר אותי, לא הספקתי לקחת שום דבר איתי".
שורד השואה שלמה כהן שמתגורר בעמי עוז ומפונה מביתו שיתף: "באוקטובר נשארתי לבדי ביישוב עם אקדח טעון, אין לי מקלט או ממ"ד. פוניתי למלון באילת רק לאחר שבועיים ומשם הגעתי לבית אבות בבאר שבע. אנחנו מצפים לימים טובים יותר שנוכל לחזור לביתנו".שורד השואה נחום אסטיס איבד 14 בני משפחתו שנרצחו בטבח באבי יאר כשהיה רק בן שנתיים והוא אמר בדיון: "היינו עדים לפשעים איומים שהעלו אסוציאציות לעבר. רבים אומרים שאין מה להשוות את אירועי אוקטובר לשואה, אבל זה היה גרוע לא פחות".
התרעות פיקוד העורף